מאמינים ואתאיסטים כנסו

שואל השאלה:
כיף לשמוע אוכלהילדים:)
בכנות אני מהורהר לגמרי כי אני מתחיל להטיל ספק במה שהאמנתי בו כל חיי.
מצד אחד איני רוצה לעשות משהו ולא בלב שלם, אך מצד שני יש בי פחד שאולי אני טועה ואני אשלם על כך...

לשאלתך אנונימי, לעיתים אנשים משלמים על גלגולים מהחטא הקודם שלהם.
ובכללי, רבים הפסוקים שאומרים שאיננו יכולים לתפוס את החשבונות של הקב'ה.
מקווה שזה עוזר.

על זה שאמרת שאנחנו סובלים כל ילד שגודל יש לו כאבי גדילה אבל בסופו של דבר זה אומר שאתה גדל
וזה למה רשע וטוב לו צדיק ורע לו
השם מעדיף את הרשע שיהיה לו לפחות טוב בעולם הזה כי העולם הבא הוא יסבול

ואולי עוד משהו שיחזק אותך היום היה לי נס, אני עובדת בקניון והייתי במחסן שזה בקומה של החניון
הייתי אמורה להביא סחורה בעגלה והיה לי ביציאה מהמחסן רווח צר בין אוטו שחנה שם לבין מעקה שרק דרכו יכולתי להעבור
וברווח בין המעקה לאוטו היה לי מדרגה
בזמן שניסיתי להוציא את העגלה בגלל המדרגה היא נפלה לי על האוטו
אז מיהרתי להכנס בין האוטו לעגלה שאני לא יהרוס למישהו את הרכב ונתקעתי שם
ניסיתי להזיז את העגלה מעליי ולצדדים אבל כלום לא קרה ולא הצלחתי כלום
הרגשתי תסכול ועוד שניה בכיתי
ובמילים הכי פשוטות אמרתי ' אבא תציל אותי, תעזור לי בבקשה '
ומיד אחרי הגיע בחור ענק לרוחב ולאורך
ויכל להגיע כל בחור בגודל אחר קטן יותר שלא יוכל לעזור לי כי זה היה ממש כבד ואולי לא היה בא אף אחד בכלל כי אין המון אנשים בחניון
ובעזרת השם הוא הרים מעליי את העגלה ממש בקלות ועזר לי לסחוב עוד אחת
באותו רגע ממש התרגשתי הרגשתי ממש שהשם רואה אותי
אולי אתה לא תבין אבל באותו רגע הרגשתי בשפל ובקושי ענק מאוד וזה שהוא עזר לי היה המון

משלמים על חטאים מהגלגול הקודם שלהם*
האדם נברא למטרה, תהיה שתהיה, וכשהיא מסתיימת הוא הולך.
ככה נאמר אם אני לא טועה.

שואל השאלה:
זאת אכן יכולה להיות תשובה הגיונית אבל מה עומד מאחוריה? בתנ"ך יש כמה סוגי תגמולים. אחד מהם הוא לדורות. רק לי זה נראה לא הוגן בכלל? למה עליי לשלם על טעויותיהם של דורותיי הקודמים? אני לא אדם בפני עצמי? אני לא עושה את בחירותיי העצמאיות? למה לא מגיעה לי הזדמנות?

שואל השאלה:
אולי זה צירוף מקרים? את יודעת כמה פעמים אני ועוד אנשים הפלגנו חזק למשהו שרצינו כל כך וזה לא קרה? אז למה לחלק כן וחלק לא?

שכחת שזה היית אתה בגלגול הקודם? על פי האמונה הדתית לפחות אם אני לא טועה.
כמובן שאתה לא אותו אדם יותר, אבל אתה שותף בחטא שנעשה, כי הוא נעשה על ידך.
אין ספק שאתה מכיר את הקונספט של גלגולים, או במילים אחרות חיים קודמים.

אתה מבין מה אני אומר?

ובנוסף לזה, המקורות לא מפסיק להרבות על הרחמים של הקב'ה, אני לא חושב שהוא לוקח מישהו מהעולם מהסיבה הפשוטה שהוא לא מעניין יותר.

העלתי בתשובה רק הסבר אחד, בגלל גלגולים קודמים, אבל יש עוד מלא הסברים שאני ואתה לא יודעים שאני לא יכול לספק לך אבל הם קיימים שם, קיימות תשובות שרחוקות ממני וממך אבל הן שם

שואל השאלה:
שוב, אולי בצורה רוחנית או כל צורה כזו או אחרת הייתי בגלגול הקודם. אבל תודעתית לא, אחרת הייתי זוכר.
אני עכשיו אדם שונה, עם בחירות שונות, חיים שונים, החלטות שונות, ובלי שמץ של מושג מי הייתי ומה עשיתי בגלגול הקודם. זה כמו להעניש בן בגלל החטאים של אביו רק כי הוא צאצאו

אני רק מעלה כאן תהייה, מי אמר שהתודעה שלך מהגלגול הקודם לא נמחקה כנולדת הנה מחדש?
סביר להניח לגמרי שדתית זה מה שקורה
עכשיו אתה יכול להגיד "אויש שטויות", אבל אם זה מה שאתה הולך להגיד, יהיה מוזר לחשוב שאתה מוכן לקבל את הקונספט של גלגולים אבל פרט שולי שקשור בהם.

בנוסף לזה, ידוע שעל פי האמונה היהודית הקב'ה לא נותן שום עונש לאדם שמגיע ללא סיבה מסויימת מאחוריו, ובהנחה שאנחנו עוקבים אחרי האמונה היהודית, הקב'ה כנראה עושה חשבונות מושלמים.

לא כנראה, עושה.*

אבל לא לקבל פרט שולי שקשור בהם*

שואל השאלה:
גם אם נמחקה כשנולדתי, משמע אני אדם חדש, מבחינה פיזית חומרית, וחדש גם תודעתית. משמע אין לי לא אחריות ולא מידע על מה עשיתי בגלגול הקודם כי אני פשוט אדם חדש. הרי לקיחת אחריות והבנת מעשים נעשתה באמצעות השכל ולא הנפש.

שוב, אתה עדיין זה שעשה אותם.
משהו משותף לכל הגלגולים האלו, אני לא יכול להגיד שזו בהכרח התודעה, כי אתה לא זוכר כלום מהחיים הקודמים שלך, אבל יש בכולם משהו שקשור בך, ושאתה צריך לשלם עליו.

עכשיו אתה יכול להגיד שוב "אבל זה לא אני" או מן לנער את הראש ולשכוח ממה שאני כותב כאן או לדפדף את זה הצידה
אבל נכון לאמונה היהודית - אתה משלם על משהו מסיבה מסויימת תהיה שתהיה, וזה מה שצריך לקרות, כי הקב'ה לא היה גוזר עליך עונש ללא סיבה.

ובנוסף למה שכתבתי, ספקתי לך פירוש אחד מתוך מאות שפרושים במקורות.

בתור מסורתית
ממליצה לך באמת מכל הלב להכנס לאתר ההידברות
יש שם תשובות לכל השאלות
ויש פודקאסט של עדי סי ובעלה חיים שנקרא 'הרב תובנות' והם מסביר שם מאיפה נובעת האמונה שלו והוא מסביר הכל בצורה מדוייקת ומעניינת ממליצה לך לשמוע

שואל השאלה:
בכל מקרה, לדעתי זה פשוט חוסר הוגנות כל עניין הגלגולים. שמי שעשה את העבירה במודע ישלם ולא אני. לא משנה נשמות או נפשות מחברות בינינו בסופו של דבר אין בינינו קשר אמיתי.

שואל השאלה:
אבדוק את האתר בהזדמנות

במידה ואתה פחות מתחבר אל הפירוש הזה, כמו שכבר ציינתי יש עוד מאות פירושים, אני מתכוון למילים האלו.
אני מצטער שלא הצלחתי להביא משהו שיוכל להביא לך שלווה בנושא

שאר התשובות עדיין שם מפוזרות

לגבי גלגול נשמות אם הטענה זה בשביל לכפות על חטאים שעשית גלגול קודם מה הטעם נגיד, לתת לתינוק סרטן תינוק אפילו לא מודע למה לא להעניש את אותו חוטא בחיים שבהם הוא חטא. למה לחכות לחיים הבאים שלו שבהם לא עשה דבר מלבד לבכות ולהיות בחיתולים וגם אם בן אדם מת בסבל יגון אז גם הטענה של הוא יתפתח מהקושי לא עובדת כי הוא הרי לא יתפתח וילמד שיעור אם הוא כבר מת, לפחות לא באותם חיים.
הבסיס לאמונה זה צורך בסיסי של בני אדם להאמין במשהו גדול יותר מעצמם. זה לא חייב להיות אל אפילו, פשוט משהו גדול שהם יכולים להישען עליו ולהאמין בו כי יש לנו מודעות לסבל שלנו ומודעות בכללי חלק גם כי אנחנו מחפשים כל מני תשובות ופעם לא היה מדע להסביר כל מני תופעות טבע גם כיום מדע לא יכול הנטייה הראשונה שלנו יהיה להגיד למשל, אם יורד גשם זה "השם בוכה" מי שלא יודע על מחזור המים ולהסביר אותו.
אין הוכחות לקיום אל, אבל גם אין הוכחות שהוא לא, אבל אני יכולה להגיד אותו דבר על רוחות וחדי קרן בפוטנציאל יכול להיות שהם קיימים פשוט אנחנו לא יודעים את זה.
המפץ הגדול ואבולוציה לא שוללים קיום של אל, למה אתה יכול להגיד ה' גרם לזה לקרות, כן שולל אבל סיפורי דת למשל שהעולם נברא בשבע ימים כי הוא נוצר במשך ביליוני שנים אלא אם כן אתה משחק אם הפרשנויות ש7 ימים לא באמת היו 7 ימים.
כן יש הרבה *טענות* בעד ונגד חלק מהנגד זה כמו שאמרת למה יש סבל בעולם אני חושבת שבלי רע לא יכול להיות קיים טוב ובלי טוב לא יכול להיות רע מבחינת אל יכול להיות שזאת הייתה הדרך היחידה ליצור עולם כמו שלנו ויכול להיות גם שהכל נוצר במקריות וזה גם תלוי איך אתה מגדיר טוב ורע ואם בכלל קיים טוב ורע אבל חייבים להסכים שכן, בשביל שנוכל להמשיך עם הטענות.
גם נכון זה באמת לא הוגן למה לחלק מהבקשות אז הוא עונה בהנחה והוא מגשים בקשות וקיים ולחלק לא יגידו לך שזה חשבונות שמיים שאתה לא מבין אבל זאת לא תשובה מספקת הרי אז אולי מבחינת שאם תקבל את הבקשה הזאת כל מני דברים בעולם לא היו עובדים על סדרם.
אבל אם באמת לבקש בקשות היה עובד, אם היינו מבקשים מטוס פרטי לכולנו כבר היה מטוס פרטי ואז יגידו לך שהוא לא יענה על דברים כאלה שטחיים, אבל זה לא חייב להיות על דברים שטחיים אפילו.

יש כמה אמונות שונות אפשריות לגבי אלוהים ואף אחת מהם לא גוררת את השניה.

1- זה אמונה לגבי קיום "אלוהים" בעולם (לפני התורה או מערכת דתית כזאת או אחרת)

ואז יכולים להיות כמה הגדרות שונות למילה "אלוהים" בדרך כלל זה טענה לגבי קיום יוצר מודע למציאות, בתוספת עוד טענות מסוימות לגביו.
(טענה רק לגבי קיום יוצר מודע למציאות היא ברמה זהה גם טענה לגבי סימולציה מתוכננת לדוגמא, ועוד אופציות אפשריות שאינם "אלוהים" במובן המקובל)

לגבי זה אני לא מאמין (כי אין ראיות) אבל רואה את כדבר אפשרי ומחדש פחות על המציאות מאשר המצאה אקראית נטולת ראיות (אפשר למצוא לזה טענות תומכות אבל החידוש שבטענה גדול מהחידוש בדחיית הטענות התומכות)

2- אמונה בסיפור דתי כזה או אחר כנכון - לגבי זה (סיפור דתי מלא שכולל תיאור של אל כזה או אחר) אני לא מאמין בזה ולא רואה אף טענה רצינית שתומכת בזה שלא כושלת לוגית לחלוטין,
יש גם סתירות בין התנ"ך למציאות שבשביל לתרץ אותן צריך לעוות את התנ"ך (פשוט לגזור את מה שלא מתאים או להחליט באופן שרירותי שזה משל)

האמנתי בעבר כי חשבתי שיש ראיות, בגיל בוגר יותר בדקתי לוגית וראיתי שהטענות להוכחות הדת כושלות לחלוטין.

לא לא מאמין באלןהים מאותה זיבה שאני לא מאמין בערפדים וקנטאורים

שואל השאלה:
אנונימית, נניח וזה המצב. אז למה חרדים ודתיים שהולכים בדרכו של אלוהים, או סתם אנשים טובים שלא פגעו בזבוב מתים בדרכים לא דרכים? שבעה באוקטובר, שואה, מחלות, רצח. למה אלוהים לא נותן להם להמשיך לחיות ולהפוך את העולם למקום טוב יותר? ההפך זה נותן יותר מקום לרוע בעולם.

מאוד אהבתי את הדרך שבה התנסחת
הייתי רוצה להאמין שהדת תופסת לי מקום כל כך רחב בשכל
אבל אני כמוך, לא יציב בנושא

^אין קשר הכרחי.
אני מניח שיש, ושכמובן יכולות להתקיים, דתות עם אמונה באל התאיסטי כאל מונותאיסטי אבל לא בתורה.
אני מקשר את זה לתורה כי היא הבסיס של הדת שגדלתי עליה, שהיא במקרה גם הבסיס של שתי הדתות האברהמיות הגדולות יותר.
בפועל אני גם לא מאמין באלוהים בלי קשר לתורה, אבל שיחות על האל התאיסטי הן בדרך כלל בהקשר דתי של נצרות, יהדות או אסלאם. אחרת האל התאיסטי הוא דאיסטי.
אבל אתה צודק לגמרי, אין קשר לוגי. אני מבקר רק את מה שרלוונטי (שמבחינתי זה מה שגדלתי עליו, הדתות הגדולות בעולם, ומה שאשכרה ישנה משהו בחיי היום יום שלי אם הוא יתברר כנכון. אל דאיסטי לא היה משנה דבר מן הסתם).
כל דבר אחר פשוט לא נמצא בראש מעייני.

אני לא יודעת אם זה עונה לך על הספקות שהמחשבות לגבי היהדות והדת אבל אני אגיב בכל זאת.
אם היה רק טוב בעולם היה נחמד ומשעמם לחיות בו, ואם היה רק רוע היה קשה וכואב לחיות פה. ה' ברא את שתי המצבים האלה כי התפקיד שלנו הוא לתקן את עולם, להפוך אותו למקום נעים וטוב יותר לגור ולהתקיים בו.
ה' עושה עם עצמו כל יום (לא רק בחודש תשרי) החלטה של מה לעשות לאדם הזה, ואיך לגרום לו להרגיש. מה שצריך לקרות יקרה, גם אם זה לא פייר ונעים ה' יודע מה נכון וטוב לך ואם אתה חווה את זה כנראה שזה בשביל שתלמד משהו.

אני הפכתי להיות אגנוסטית כלומר אני לא טוענת שאלוהים לא קיים אבל גם לא שהוא קיים כי אי אפשר להוכיח אף אחד מהם.
בכל דיבור עם אנשים מאמינים כששואלים שאלות קשות כמו למשל "למה תינוקות מתים" תמיד התשובות שאני מקבלת נראות לי כאלה לא הגיוניות, אני לא חושבת שיש שום דבר שמצדיק מוות של תינוק, איזה פשעים הוא עשה שהגיע לו למות? אני זוכרת שהייתי פעם בשבעה ואמרו עליו ש"הוא במקום טוב יותר עכשיו והוא מילא את היעוד שלו בעולם" ואתה יודע מה? זה עצבן אותי לשמוע את זה. כי איך הם יכולים להגיד על אנשים שמחים שהם מילאו את היעוד שלהם כשיש ילדים ותינוקות שמתים לפני שהם מספיקים לעשות בעצם כל דבר. אם זו הדרך של אלוהים אז הוא ממש לא אל רחום בעיניי.
זה מרגיש לי שלפעמים אנשים ילכו למקומות ממש רחוקים על גבול ההמצאות רק בשביל להצדיק את המעשים שלו ואת קיומו, כשבמציאות יש מלא דברים שמצביעים אחרת.

אני אתאיסט, והאתאיזם שלי הוא מסקנתי בלבד. זאת אומרת שהסיבה העיקרית לאי-אמונה היא חוסר ראיות.
האל התאיסטי הוא טענה יוצא דופן, ממש יוצאת דופן. הטענה אומרת שיש ישות נצחית, מודעת, כל יכולה, כל יודעת, בעלת בחירה חופשית, שהיא הטוב העליון, הסיבה הראשונה שיצרה את העולם וכן הלאה, כשאין הוכחה שאפילו מתקרבת ללהוכיח את כל הדברים האלה.
טענות כל כך יוצאות דופן דורשות ראיות יוצאות דופן שלא ישאירו ספק. אבל אני לא מכיר כאלו (כן יש המון ניסיונות שכשלו, זאת אומרת הטיעון הקוסמולוגי, הטלאולוגי, האונטולוגי, הקוסמולוגי של קאלאם, העד, ועוד המון קטנים שמדברים על ידע אלוהי שיש בתורה ובחז"ל, כולל צפנים של דילוגי אותיות ונבואות).
יש גם סתירות לקיומו של אלוהים, כמו טעויות רציניות שיש בתורה שכדי ליישב אותן אפשר רק לסלף את התורה, לטעון שזה לא קרה באמת ושזה רק משל, או פשוט להכחיש מדע בצורה בוטה. יש גם את הבעיה הפילוסופית של הרוע בעולם ואת חוסר המוסריות של האל התאיסטי (הוא התיר עבדות, הורה לבצע רצח עם עם דגש על תינוקות ובהמות שלא עשו כלום, הורה לכרות לתינוקות חלק מגופם והיד עוד נטויה).

זהירות מגילה לפניך:

1. אני יכול להבין היטב את הלא מאמינים, ואני אישית מאמין.
בעיני זה שני נקודות מבט שונות.
אינני חושב שהלא מאמינים הם טיפשים, וגם אינני חושב שהמאמינים טיפשים.
מבחינתי אלוקים זה גם יותר הגיוני, ומסדר לי מלא קושיות שקיימות אצלי בעולם.
לדעתי זה גם נחשב הוכחה, יש לי מספר דברים שבעיני לא מוסברים היטב ללא אלוקים.

2. המדע הנמדד לא סותר את היהדות. ההנחות שמוסיפים למדע סותרות אותו.

3. אבל לגבי השאלה שלך
מבחינת היהדות. יש באמת לכל אחד ייעוד.
אבל הייעוד הזה הוא לא בעולם הזה, הייעוד הוא לתקן את עצמך ולשפר את עצמך על פי המגבלות שלך.
כשאדם נולד עם פגם מסוים, הוא נולד כדי להתמודד עם זה, ומטרתו להצליח להשתפר למרות זאת, במסגרת היכולות שלו.
לכולנו יש פגמים, והמטרה היא לעבוד עליהם ולשפר אותם, במסגרת היכולות שלנו.

ולכן אין שום סיבה שנבקש בקשה והוא ייעלם כמו קסם, כי אז איבדנו את הפואנטה.
אם המטרה הייתה העולם הזה, אז בכלל היה צריך לברוא עולם ללא סבל מראש.
הסבל שיש לאדם בעולם הזה, יש לו מטרה, להתגבר עליו להצליח להתמודד, ולהיות אנושי וגומל חסדים ועושה מצוות אנושיות וכלפי שמיים למרות זאת.

"אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיהיה ליבו לשמיים" המשפט שמופיע (במנחות, ספרי פנחס, ספרא ויקרא ועוד כמה מקומות) מתאר את הרעיון הזה.
שלא המשמעות היא הריבוי, המשמעות היא הניסיון והתמודדות.
גם אדם עשיר שמביא פר, וגם עני שמביא גוזל, זה אותו דבר.