5 תשובות
שואל השאלה:
אני ישמח לקבל כמה שיותר עצות
אני ישמח לקבל כמה שיותר עצות
אנונימית
למען האמת אני ממש מבינה אותך. בסופו של דבר צבא זה לא מסגרת שמתאימה לכולם ויש גם דרכים אחרות באיך לתרום לארץ.
אם את רוצה לתרום, בשביל זה הדתיים הלאומיים פונים לשירות לאומי, זו גם תרומה וגם אין הזה יחסית בעיות הלכתיות (רק צריך לברר על המקום לפני כן).
לגבי להיות חופשיה, תלוי מה כוונתך בזה, בסופו של דבר אף אדם אינו חופשי, גם אדם שעושה מה שהוא רוצה, הוא כלוא ברצונות שלו. אדם יכול להיות עבד של היצר הרע, של הבורא, של אדם שמשעבד אותו (בעהר כשהיו עבדים), של הרצונות שלו, של החברה, של הטרנדים, אבל אדם נשאר עבד לא משנה מה, אין אדם חופשי, כל אדם מולך בעל כרחו אחר דבר מה.
אבל אם כוונתך בזה לחופש מהדת, כלומר מההלכה, או לחופש מהחמרות שאנשים מוסיפים על ההלכה שאינם הלכה.
כי לפעמים הדת אינה קשה, אלא האנשים עושים אותה להיות קשה בהוספת חומרות יתירות. על זה אמר מוהר"ן מברסלב שחומרות יתירות הם עצת היצר ואסורות, ומקורו בדברי חז"ל 'המחמיר עליו להביא ראיה' ו'כחא דהתירא עדיף' (למרות שלגבי משמעות הדבר האחרון יש קצת מחלוקת בגדרו). והרב עובדיה והרב יצחק יוסף והרב מאזוז והרמב"ם והמגיד משנה והרא"ש והרשב"א והב"ש והט"ז והשו"ע והרמ"א (וקצת משמע גם מהמשנה ברורה) ורוב חכמי ישראל מאז ומעולם אמרו 'אסור לגזור (=לחדש איסורים) גזירות חדשות מדעתינו' ואפילו הקרבה לאיסור גדולה מאוד, עדיין אין לנו אלא את ההלכה הקיימת ואת המנהג, והיוצא מגבול שניהם יחדיו אינו אלא חומרות יתירות והחלשת כוחות האדם, שעל דברים אלו רוב היוצאים בשאלה נופלים, וחבל על דאבדין כשיכולים פשוט לשמור את ההלכה כפשוטה מבלי החמרות יתירות.
לגבי להיות חופשיה, תלוי מה כוונתך בזה, בסופו של דבר אף אדם אינו חופשי, גם אדם שעושה מה שהוא רוצה, הוא כלוא ברצונות שלו. אדם יכול להיות עבד של היצר הרע, של הבורא, של אדם שמשעבד אותו (בעהר כשהיו עבדים), של הרצונות שלו, של החברה, של הטרנדים, אבל אדם נשאר עבד לא משנה מה, אין אדם חופשי, כל אדם מולך בעל כרחו אחר דבר מה.
אבל אם כוונתך בזה לחופש מהדת, כלומר מההלכה, או לחופש מהחמרות שאנשים מוסיפים על ההלכה שאינם הלכה.
כי לפעמים הדת אינה קשה, אלא האנשים עושים אותה להיות קשה בהוספת חומרות יתירות. על זה אמר מוהר"ן מברסלב שחומרות יתירות הם עצת היצר ואסורות, ומקורו בדברי חז"ל 'המחמיר עליו להביא ראיה' ו'כחא דהתירא עדיף' (למרות שלגבי משמעות הדבר האחרון יש קצת מחלוקת בגדרו). והרב עובדיה והרב יצחק יוסף והרב מאזוז והרמב"ם והמגיד משנה והרא"ש והרשב"א והב"ש והט"ז והשו"ע והרמ"א (וקצת משמע גם מהמשנה ברורה) ורוב חכמי ישראל מאז ומעולם אמרו 'אסור לגזור (=לחדש איסורים) גזירות חדשות מדעתינו' ואפילו הקרבה לאיסור גדולה מאוד, עדיין אין לנו אלא את ההלכה הקיימת ואת המנהג, והיוצא מגבול שניהם יחדיו אינו אלא חומרות יתירות והחלשת כוחות האדם, שעל דברים אלו רוב היוצאים בשאלה נופלים, וחבל על דאבדין כשיכולים פשוט לשמור את ההלכה כפשוטה מבלי החמרות יתירות.
אפליקציית סליחות
קישורים מצורפים:
אנונימי
שואל השאלה:
מה הקשר?
מה הקשר?
אנונימית
באותו הנושא: