אם הייתם יכולים ללחוץ על כפתור

לוחץ בלי לחשוב פעמיים

כן

לוחץ כנראה, נשמע נחמד בסך הכל

חרא גיל
התקופה שהכי סבלתי בחיים שלי
אם אני אצטרך לחזור לשם בשביל לשנות מה שהלאה אני אצטרך לחזור לשם נקודה

אני חושב שכל הכיף בלהיות קטן זה לגלות את הדברים ושכל הזמן מגלים דברים חדשים ואם אין את זה אני חושב שעדיף להמשיך מהנקודה הזאת

לא.
כל מה שעברתי ומה שעשיתי הפך אותי למי שאני היום.
כנראה אם והייתי מקבלת החלטות אחרות לא הייתי אותו בן אדם.
ואני לגמרי שלמה עם הבן אדם שאני היום
אז חד משמעית לא.

כנראה שלא.
אני מאמינה שכל דבר קורה בזמן שלו, ולהיות ילד חכם ובוגר לפעמים פוגע בילדות יותר ממה שזה עוזר לו. עדיף להשאיר את זה מאחוריי ולהמשיך הלאה.

אני הייתי ממשיך

ברור שלוחץ

לא הייתי לוחצת
לא באלי לחוות הכל מחדש
וגם לא במיוחד בגלל העובדה שלא באמת הייתי עושה הרבה דברים שונה כי הייתי כניראה מרגישה את אותם הרגשות שהרגשתי כשהייתי בת 10

לוחצת

100% לוחצת

לוחצת. הייתי מתקנת את הדברים הרעים שקרו לי בכיתות ו'-ז' כי הם משפיעים עליי עד היום

הייתי לוחצת כדי לשנות את הגורל (פתאום manhwa)

לוחץ

נע אם כבר לגיל 7

לוחצת

אני באמת בפריים שלי כרגע
בחיים לא הייתי שמחה כל כך ומרגישה מסופקת מהחיים למרות שאני ממש עוד צעירה

לא הייתי לוחצת, אין תועלת

לא לוחצת
לא רואה סיבה ללחוץ או משהו דרמטי שאני יכולה לשנות

לא מה אני אשנה את הכמות נזלת שהייתה לי באף?

אין לי כח לעבור את כל זה שוב אז ממשיכה

לא לוחץ
אין לי כוח לחזור עכשיו

לוחצתת

הייתי חוזרת

לוחצת ועוברת מיד לבית ספר לפני הדיכאון לפני (רוב) הטראומה

כן הייתי לוחצת חד משמעית

כן.. הייתי משנה מלא דברים.
למשל מספיקה לבקר את סבתא שלי לפני שהיא הלכה לעולמה, לא עוברת לבית ספר אחר ועוד מלא דברים משמעותיים

ממשיכה

לא לוחץ אבל תביא כפתור שמוחק תקיום שלי בלי כאב ושלא יזכרו אותי הייתי לוחץ בשנייה

לא

ממש לא

לא.
חחחח התמונה בקישור

כאילו... כן אבל לא

יואו ראיתי את הפרק הזה אתמול באיזה 2 בלילה וזה היה מוזר

ממשיכה

ממשיכה מהנקודה שאני נמצאת בה מהסיבה היחידה שאני לא מתחרטת על דברים שקרו, הם קרו בשביל לעצב אותי כבן אדם, בשביל שאלמד מהם ואתבגר.

בטח שהייתי לוחץ אתהי יודע כמה דברים הייתי עושה, איזה שיפור stats הייתי עושה

לא הייתי חוזרת וואלה עשיתי הכל נכון

עוד עשור לחיים אז למה לא אבל בכללי אני סבבה עם מה שיש עכשיו. אני באמת מרגיש שזכיתי בזכות הידיעה שאני יודע שיש על מה לוותר אז אני הייתי נשאר בגיל הזה

חוזרת, זו הייתה חרא תקופה אבל לפחות אנשים שאני אוהבת היו בה

ברור שלוחץ

לוחצת, מכיוון שאם הייתי לוחצת אבא שלי היה כאן היום, והייתי מתקנת הרה דברים שהתחרטתי עליהם.

אני חושב שהייתי לוחץ כי מאז הגיל הזה, המצב החברתי שלי לא מי יודע מה

מחכה עוד 50 שנה לפחות ואז לוחץ

וואו זה שאלה רצינית
כעיקרון הדבר הראשון שחשבתי היה ברור שכן
כי הייתי יכולה לשנות את כל העתיד שלי
ולחיות חיים יותר ממלאים ופחות חרטות
אבל...
רק בגלל כל הבעיות שנוצרו לי בשנים האלו אני הכרתי את הבן זוג שלי....
שהוא מין הסתם חשוב לי מאוד....
זה קצת קשה לבחור
לוותר עליו אבל להיות בריאה יותר מגיל צעיר...
אני מניחה שאני הייתי מוותרת עליו כדי להיות בריאה יותר
אבל בו זמנית לא יודעת כנראה שהרבה דברים היו משתנים לא בהכרח לטובה מסביבי בגלל זה...
אז כנראה שלא
וחוץ מזה אני חיה פה ואני בכל מקרה לא יכולה לעשות את זה אז אני פה יאי

כן
למרות שנפגעתי ממלא אנשים בגיל הזה
אטאק און טיטאן בפעם הראשונה>>>

תלוי
אחרי שהייתי לוחצת את זה הייתי זוכרת שלחצתי על זה ואת כל מה שעברתי? כי אם כן אז לא

אין סיכוי שאני לוחץ

לוחצת

ממשיך, מאמין שאלוהים העביר אותי את כל המסע הזה בשביל ללמוד משהו ואם אפילו זה אלוהים אני מאמין שמה שעברתי זה מה שהיה צריך לקרות

להמשיך כי בסופו של דבר כל יום לומדים משהו חדש מנסיון אישי של כל אחד אז אין מה לעשות קיצורי דרך כי אחרי כמה עשורים שממש נבין את משמעות החיים אנחנו נודה על כל שיעור

לחזור, חד משמעית.

ממשיך, חד משמעית

איזה קל לראות דרך התשובות פה למי הייתה ילדות טובה ולמי לא

בודק את כל המספרים בלוטו, משנן אותם ולוחץ

לוחצת