מה ההגדרה לאדם דתי?

שואל השאלה:
אבל אם הוא מקיים את כל המצוות ושומר את כל הצומות וכל המנהגים אבל יש מצווה אחת או שתיים שקשות לו אז הוא לא דתי?

שואל השאלה:
או שיש חטא שהוא עושה באופן קבוע

אז הוא בן אדם..... שזה חלק מההגדרה של אדם דתי

אדם שמגדיר את עצמו ככזה ומשתדל לעשות כל מה שהוא יכול כדי לקיים את המצוות
אף אחד לא מושלם, אף אחד לא עושה את כל המצוות, כולם מתקשים במשהו, אבל אם משתדלים בכל הכוח לדעתי זה מגדיר אותך כדתי
וגם אתה צריך להגדיר את עצמך כדתי כי מי שלא באמת דתי לא יגדיר את עצמו ככזה

זה מושג חברתי ולא מושג דתי, כמו כל המושגים המקטלגים חברתית (חרדי, חרדי מודרני, מסורתי, דתי לאומי, חרד"ל וכו').

אז מבחינה חברתית, אדם דתי הוא אדם המקיים את מצוות הדת שהחברה החליטה שהם העיקריות. אמנם החברה יכולה לשפוט אגם רק לפי מראהו החיצוני, ועל כן אדםדתי הוא אדם השומר את המצוות החיצוניות, כדוגמת לבוש דתי (לרוב זה אומר כיפה, לפעמים גם ציצית, תלוי באיזה חברה אתה), שמירת שבת/חגים, צומות, תפילות, תפילין אם הוא זכר, נרות שבת אם היא נקבה.

זו די צורה חברתית להפשיט את הדת (נקטתי בכוונה לשון 'להפשיט', כי בזה הדת היא מערכת הרבה יותר פשוטה, וגם הרבה יותר 'עירומה וחסרת כל', או 'ריקנית' או 'חסרת משמעות') כדי שתוכל להתקיים גם כמערכת חברתית (אם כי אני לא תומך בקונספט של לעשות מהדת גוף חברתי, כי אז הרבה נושאים שאינם דתיים נכנסים לדת, אבל כל הקבוצות החברתיות שהזכרתי נופלות בזה בצורה כזו או אחרת וסוטים מן הדרך בהמצאות חברתיות שיש להן, לפעמים לחומרא לפעמים לקולא, וזה לא באמת משנה, שניהם סטייה מן הדרך).

אם הייתי צריך להגדיר מהו דתי במושג מהותי ולא במושג החברתי- אדם המשתדל לקיים כל המצוות שביכולתו, כאשר גם מה שאינו מקיים אינו נובע מצד זלזול אלא מצד שהוא עדיין לא מצליח והוא עושה כמיטב יכולתו בכך. (יתכן שהוא במושג החברתי יקרא אפילו חילוני כי הוא בקושי שומר משהו, אבל עדיין, אם באמת רצונו חזק ואמיתי, הוא דתי, פשוט אין לנו דרך כמתבוננים בו לדעת זאת).

אדם מאמין.
אף אחד לא באמת עושה את *כל* המצוות. לכל אחד יש משהו שקשה לו וזה בסדר.

אין הגדרה ספציפית אבל לפי דעתי דתי אמור להיות אדם שעושה את כל המצוות

אדם מאמין מבצע לפחות חלק מהמצוות ומגדיר את עצמו כדתי אני מניח