13 תשובות
אנושיות והגיון אני מניחה
כם ילדים קטנים לפני שהם נחשפים לחוקי הדת הם נחשפים למה מותר ומה אסור
כם ילדים קטנים לפני שהם נחשפים לחוקי הדת הם נחשפים למה מותר ומה אסור
אינטואיציה והיגיון בנוסף לנורמות חברתיות
אני לא אתאיסט, אבל אנחנו כחברה החלטנו שזה רע
זה לא קשור אפילו לדת
זה לא קשור אפילו לדת
שואל השאלה:
^^^ אז שוב פעם, אנחנו כבר לא מאמינים באותה דת
התשובה שלי היא שזה נטו בגלל שאלה דברים בסייסים שיצור חי ישרוד, וגם ניתן לראות- כשהוא חווה סכנה, מןפעלים מנגנונים מסוימים בגוף (אדרנלין וכו') שמאפשרים לו יותר לשרוד ונותנים push לברוח
^^^ אז שוב פעם, אנחנו כבר לא מאמינים באותה דת
התשובה שלי היא שזה נטו בגלל שאלה דברים בסייסים שיצור חי ישרוד, וגם ניתן לראות- כשהוא חווה סכנה, מןפעלים מנגנונים מסוימים בגוף (אדרנלין וכו') שמאפשרים לו יותר לשרוד ונותנים push לברוח
אנונימית
שואל השאלה:
^^ אז כן, על סמך מה אנחנו חושבים שזה נכון? זאת השאלה
אני נגד דברים כאלה, אבל סתם מחשבת אמבטיה
^^ אז כן, על סמך מה אנחנו חושבים שזה נכון? זאת השאלה
אני נגד דברים כאלה, אבל סתם מחשבת אמבטיה
אנונימית
את שואלת אם יכול להיות מוסר אובייקטיבי עם אתאיזם.
אני לא מכיר כזה. ואני אכן מוסרי מסיבות אחרות.
אני גם לא מאמין שהמוסר אובייקטיבי בהינתן אל (לא מכיר תכונה המשויכת לאל התאיסטי שהופכת אותו למוסר האובייקטיבי).
זאת אומרת שגם דתיים נתקלים באותה בעיה לא פחות. וכמו מאמינים, אתאיסטים יכולים לבסס את המוסר על משהו אחר: תועלתנות, חוקי המדינה וכו. אבל הרוב כנראה יאמינו במוסר משלהם.
מבחינתי מוסר הוא סובייקטיבי לחלוטין.
אני לא מכיר כזה. ואני אכן מוסרי מסיבות אחרות.
אני גם לא מאמין שהמוסר אובייקטיבי בהינתן אל (לא מכיר תכונה המשויכת לאל התאיסטי שהופכת אותו למוסר האובייקטיבי).
זאת אומרת שגם דתיים נתקלים באותה בעיה לא פחות. וכמו מאמינים, אתאיסטים יכולים לבסס את המוסר על משהו אחר: תועלתנות, חוקי המדינה וכו. אבל הרוב כנראה יאמינו במוסר משלהם.
מבחינתי מוסר הוא סובייקטיבי לחלוטין.
על סמך אינטלגנציה ורגשות
אמפתיה, מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך. זה ערכים חברתיים שקיימים לא רק בבני אדם אלא בעוד מינים. זה כי אנחנו בעלי חיים סוציאליים, אנחנו חיים ב"להקות", וזה חקוק לנו בdna הערכים האלה, הבנה של האחר. וזה למה אלה שיותר מתקשים להבין את הערכים האלה הם אלה שפחות שורדים בטבע.
שואל השאלה:
מעניין לראות דעות שונות
תודה על התשובות חמודים ❤
מעניין לראות דעות שונות
תודה על התשובות חמודים ❤
אנונימית
זה כמו לשאול איך יודעים אם משהו טעים או לא
אנונימי
שואל השאלה:
^ נע חולקת עליך אלה שתי דברים שונים לגמרי
^ נע חולקת עליך אלה שתי דברים שונים לגמרי
אנונימית
מוסר זה מונח שהומצא ע"י האדם אז מן הסתם שהחברה תחליט מה מוסרי ומה לא. ההיסטוריה ולמידת לקחים היא שמובילה את המוסר שלנו. רוב העולם לא פיתח את המוסר שלו מהתנך.
תשובה שעניתי בעבר לגבי רצח, ובהיקש יובן לגבי שאר הדברים-
מבהיר שאני עונה בלי להתייחס לדת, אמנם אני אדם דתי ומאמין ולא בהכרח שאסכים עם כל פרט ופרט שכתבתי פה למעשה.
זה לא מעשה רע אובייקטיבית, כלומר- מציאותית, אלא שבני אדם החליטו שזה רע, לתקנת חברה מתפקדת, מצד הנטייה האבוציונלית לתועלתנות, זה לא קביעה 'רציונלית טהורה' אלא קביעה רציונליות לאחר שיש לנו אקסיומה שהאדם צריך להיות תועלתני לטובת האנושות או הקהילה שבה הוא חי, גם אם זה אומר שהוא נפגע מזה (אקסיומה שרובנו יחלוקו עליה בדור הזה ויאמרו 'חיים פעם אחת').
ובאמת היו מקומות שראו ברצח דבר חיובי, הרבה שבטים אינדיאנים היו כך, חלק מהשבטים האפריקאים, כי במקומות שבהם היה חסר מזון, הדבר התועלתני אצלם לפעמים היה למעט את כמות האנשים ע"י רציחה שלהם, ובכך נוצרו מקומות בהם דווקא ראו את הרצח, כדבר חיובי.
(טכנית אני יכול להביא גם את הגלדיאטורים ברומא כדוגמה, אבל שם זו הייתה גם מהשפעה דתית, וגם זה היה 'רצח חיובי לאנשים מסויימים', ולא לכלל).
האם זה משנה שזה רע ברמה הסובייקטיבית/רלטיבית (כי אפשר לטעון שכל מה שהוא רלטיבי, הוא סובייקטיבי) ולא ברמה האובייקטיבית? תלוי, אתה מוכן לקבל את ההשלכות שהחברה תציב עליך אם תחליט לזנוח את הערכים שלה ולרצוח אנשים בגלל שזה לא רע אובייקטיבית?
המצפון נוצר לנוחיותנו, שנוכל בטבעיות להימנע מרצח אדם אחר ובכך גם להימנע מלהירצח (או להיענש בעונש אחר, וכדוגמת החוק הישראלי או מדינות נוספות כיום) כפי תקנת החברה בה אנו חיים, או בכלליות לנהוג כפי כללי החברה, החלפנו פסיכולוגית את הפחד להיענש ע"י החברה שסביבנו לאקסיומות חסרות ביסוס, אבל הם עובדות לטובת התועלתנות, שהוא מיסודות האינסטינקטים השורדים שפיתחנו אבוציונלית.
אז למסקנה, זה לא דבר רע, אין שום דבר רע ברצח, פשוט מסיבות אנוכיות זה לא משתלם לנו לרצוח, בעיקר בגלל השלכות שהחברה הכתיבה על רוצחים (אבל טכנית גם בגלל שפשוט מישהו שהיה יכול להיות לך שימושי- כבר לא יהיה לך שימושי, כי יכולתו לנוע תחדל מלהתקיים כשידום).
מבהיר שאני עונה בלי להתייחס לדת, אמנם אני אדם דתי ומאמין ולא בהכרח שאסכים עם כל פרט ופרט שכתבתי פה למעשה.
זה לא מעשה רע אובייקטיבית, כלומר- מציאותית, אלא שבני אדם החליטו שזה רע, לתקנת חברה מתפקדת, מצד הנטייה האבוציונלית לתועלתנות, זה לא קביעה 'רציונלית טהורה' אלא קביעה רציונליות לאחר שיש לנו אקסיומה שהאדם צריך להיות תועלתני לטובת האנושות או הקהילה שבה הוא חי, גם אם זה אומר שהוא נפגע מזה (אקסיומה שרובנו יחלוקו עליה בדור הזה ויאמרו 'חיים פעם אחת').
ובאמת היו מקומות שראו ברצח דבר חיובי, הרבה שבטים אינדיאנים היו כך, חלק מהשבטים האפריקאים, כי במקומות שבהם היה חסר מזון, הדבר התועלתני אצלם לפעמים היה למעט את כמות האנשים ע"י רציחה שלהם, ובכך נוצרו מקומות בהם דווקא ראו את הרצח, כדבר חיובי.
(טכנית אני יכול להביא גם את הגלדיאטורים ברומא כדוגמה, אבל שם זו הייתה גם מהשפעה דתית, וגם זה היה 'רצח חיובי לאנשים מסויימים', ולא לכלל).
האם זה משנה שזה רע ברמה הסובייקטיבית/רלטיבית (כי אפשר לטעון שכל מה שהוא רלטיבי, הוא סובייקטיבי) ולא ברמה האובייקטיבית? תלוי, אתה מוכן לקבל את ההשלכות שהחברה תציב עליך אם תחליט לזנוח את הערכים שלה ולרצוח אנשים בגלל שזה לא רע אובייקטיבית?
המצפון נוצר לנוחיותנו, שנוכל בטבעיות להימנע מרצח אדם אחר ובכך גם להימנע מלהירצח (או להיענש בעונש אחר, וכדוגמת החוק הישראלי או מדינות נוספות כיום) כפי תקנת החברה בה אנו חיים, או בכלליות לנהוג כפי כללי החברה, החלפנו פסיכולוגית את הפחד להיענש ע"י החברה שסביבנו לאקסיומות חסרות ביסוס, אבל הם עובדות לטובת התועלתנות, שהוא מיסודות האינסטינקטים השורדים שפיתחנו אבוציונלית.
אז למסקנה, זה לא דבר רע, אין שום דבר רע ברצח, פשוט מסיבות אנוכיות זה לא משתלם לנו לרצוח, בעיקר בגלל השלכות שהחברה הכתיבה על רוצחים (אבל טכנית גם בגלל שפשוט מישהו שהיה יכול להיות לך שימושי- כבר לא יהיה לך שימושי, כי יכולתו לנוע תחדל מלהתקיים כשידום).