שאלת בית ספר (סיפור ארוך)

שלום לכל הקוראים, אני רוצה להתייעץ , או לקבל עזרה, אז בואו נתחיל.
קשה לי לקום על הבוקר, קורה לכולם, נכון? יחד עם זה לא כל יום.. וזה מה שמפריע לי. טוב.. יותר נכון למורים ולמחנך.
השעה עכשיו כרגע היא 9:31 כשבדיוק אני כותבת את זה באוטובוס לנסיעה לבית הספר,
(סיפור שאולי תבינו את הסיטואציה)
--
אני חייבת לומר שהרבה פעמים לא הגעתי לבית ספר מכיוון שלקחתי גלולות (Estelle35, Diane-35) והם השפיעו עליי בצורה מטורפת. אך כשהסברתי למחנך, אפשר לומר שהוא לא שם עליי. יתכן הוא אמר לי מילים פה ושם , כתב לי כל יום למה לא באתי.
בנוסף, עברתי חרם, כיום יש בנות שנמצאות בכיתה שלי, אני פחדתי שהם יתחילו לעשות את זה שוב,למזלי הם לא בניגוד לכך לפעמים יש את החששות שיקרא מחדש, לדעתי הדבר העיקרי הן הבעיות הללו,
אבל..
יש עוד משהו שלא סיפרתי לבית ספר.
הכל קרה ביום האספת הורים.
ילד והורה, לא משהו מיוחד
הכל מקרה, לאבא שלי יש בעיות נפשיות, הוא לא מספר בכלל אבל אני מרגישה שיש לו בעיות, מסביר הרבה למה הוא מעשן.. בסביבות השעה 16:47 הוא חזר הביתה, הייתי עם אוזניות באותו הזמן, הוא קרה בשמי, לא עניתי לו, בפעם השלישית, הוא התעצבן, התחיל לצעוק, הוריד לי את האוזניות, סתמתי את האוזניים עם הידיים, ניסיתי ללכת מחוץ לדלת לעומת זאת הוא לא נתן לי, התחיל לדחוף אותי לספה לא שחרר אותי דפק אותי לספה , התחננתי שהוא לא יגע בי, אמר לי "אני יכול לגעת בך מתי,וכמה שאני רוצה" התחלתי להכנס לחרדה עוד יותר , כי זה נכון
בואו נהיה כנים בסופו של דבר **רוב** הגברים יותר חזקים מנשים, בהמשך הספקתי בקיר עם המרפקים, היה לי אדום, התחלף לורוד, התקשרתי לאמא שלי (באותו הזמן היה לי קונפליקט איתה)
אבא שלי התרגז שהתקשרתי לאמא בשביל להגיד את ההתרחשות הדרמטית, אמרה לי לצאת מהבית דחוף
לא יכולתי ללכת לבית ספר ככה עם דמעות ופרצוף עייף
רצתי לפסיכולוגית שלי (אני איתה לפחות שנתיים וכמה חודשים)
והסברתי לה הכל,אמרה לי שנעשה שיחה יום אחר האספת הורים
במקביל אמא שלי התקשרה אלי , אמרתי לה שניפגש לפני בית ספר
דיברנו דיברנו בכיתי עוד.
לגבי האספת הורים זה לא רלוונטי אולם כשחזרנו הביתה שוב, אבא התרגז , ברחתי לחדרי בעוד אותו אבא התחיל לצעוק ברוסית כדי ש"לא אבין", הבנתי רוב מהמילים שהוא רצה להעיף אותי ואת אמא שלי מהבית ולדורף בשכירות.
לסיכום:איך אני כמה בבוקר?