8 תשובות
להתעסק בדברים ככה מסיחים מחשבות
שואל השאלה:
זה לא עוזר^
זה לא עוזר^
כשזה קורה לי אני צועקת עליהם בראש שלי לסתום תפה ונזכרת בכל הפעמים שאני מרגישה יפה ואהובה ומנסה להתעלם מהרגע הנוכחי או מלהסתכל במראה ביום הספציפי הזה וישר חושבת על דברים אחרים כמו לא יודעת מה יקרה אם חייזרים יפלשו לכדור הארץ דברים כאלה
לישון
להיות עם אנשים שאוהבים אותך כמו שאתה
קודם כל אתה לא מוזר, אתה לא חלש, ואתה לא יותר מדי.
המוח שלך פשוט נכנס למצב הגנה.
המחשבות האלה הן לא עובדות, הן פרשנות.
המוח לוקח משפט קטן > בונה ממנו סיפור שלם > ואז אתה חי בתוך הסרט הזה.
הטיפ שאני יכול לתת לך זה כזה דבר:
ברגע שעולה מחשבה נגיד "הוא ממש שונא אותי".
תגיד לעצמך בראש "עכשיו יש לי מחשבה שאולי הוא שונא אותי".
זה מקטין את העוצמה של המחשבה. ברגע שעולה מחשבה היא מרגישה כמו עובדה נכון? כאילו המחשבה הזאת כלכך צודקת, אבל האמת? שזה ממש לא נכון. הרבה מאוד מהפעמים אנחנו מנפחים סיטואציה בראש וגורמים למוח לחשוב על הגרוע מכל.
הטיפ השני והטוב שאני יכול לתת לך:
לשאול את השאלה שמפרקת אוברטינקינג "איזו עוד אפשרות יש חוץ מזה שהוא שונא אותי?"
עייף, לחוץ, לא שם לב או שאולי פשוט עובר על אותו הבחור יום רע?
או שפשוט כלום.
הטיפ השלישי והאחרון:
א לנסות לגרש מחשבות, ככל שנלחמים בהן הן מתחזקות.
לתת להן להיות, בלי להאמין להן.
סומך עליך אלוף
המוח שלך פשוט נכנס למצב הגנה.
המחשבות האלה הן לא עובדות, הן פרשנות.
המוח לוקח משפט קטן > בונה ממנו סיפור שלם > ואז אתה חי בתוך הסרט הזה.
הטיפ שאני יכול לתת לך זה כזה דבר:
ברגע שעולה מחשבה נגיד "הוא ממש שונא אותי".
תגיד לעצמך בראש "עכשיו יש לי מחשבה שאולי הוא שונא אותי".
זה מקטין את העוצמה של המחשבה. ברגע שעולה מחשבה היא מרגישה כמו עובדה נכון? כאילו המחשבה הזאת כלכך צודקת, אבל האמת? שזה ממש לא נכון. הרבה מאוד מהפעמים אנחנו מנפחים סיטואציה בראש וגורמים למוח לחשוב על הגרוע מכל.
הטיפ השני והטוב שאני יכול לתת לך:
לשאול את השאלה שמפרקת אוברטינקינג "איזו עוד אפשרות יש חוץ מזה שהוא שונא אותי?"
עייף, לחוץ, לא שם לב או שאולי פשוט עובר על אותו הבחור יום רע?
או שפשוט כלום.
הטיפ השלישי והאחרון:
א לנסות לגרש מחשבות, ככל שנלחמים בהן הן מתחזקות.
לתת להן להיות, בלי להאמין להן.
סומך עליך אלוף
היי,
אני מרגיש את הכאב שלך בדברים שכתבת, נראה שעוברת עליך תקופה לא פשוטה וכל הכבוד שאתה משתף כדי לנסות לעשות שינוי!
שים לב שכל תחושה קשה מגיעה בסופו של דבר לסיומה וכל מצב חירום מתפוגג בסוף.
אני מציע שתשתף מבוגר שאתה סומך עליו: הורים, מורה, יועצת ביה"ס הם בטוח יוכלו לעזור והעיקר שלא תשאר עם הרגשות האלה לבד.
אם אתה מעדיף לשתף מישהו באופן אנונימי, אתה יכול לפנות לאחת מעמותות הסיוע:
עלם באתר של העמותה, בוואטסאפ 054-6786776, במייל: [email protected] או באינסטגרם ובטיקטוק elem.digital.
ער"ן באופן אנונימי באתר, בוואטסאפ 052-8451201, במסרון 052-9993544 ובקו החם 1201
סה"ר באתר של העמותה, בוואטסאפ 055-9571399, בצ'אט אנונימי https://sahar.org.il
בהצלחה!
אני מרגיש את הכאב שלך בדברים שכתבת, נראה שעוברת עליך תקופה לא פשוטה וכל הכבוד שאתה משתף כדי לנסות לעשות שינוי!
שים לב שכל תחושה קשה מגיעה בסופו של דבר לסיומה וכל מצב חירום מתפוגג בסוף.
אני מציע שתשתף מבוגר שאתה סומך עליו: הורים, מורה, יועצת ביה"ס הם בטוח יוכלו לעזור והעיקר שלא תשאר עם הרגשות האלה לבד.
אם אתה מעדיף לשתף מישהו באופן אנונימי, אתה יכול לפנות לאחת מעמותות הסיוע:
עלם באתר של העמותה, בוואטסאפ 054-6786776, במייל: [email protected] או באינסטגרם ובטיקטוק elem.digital.
ער"ן באופן אנונימי באתר, בוואטסאפ 052-8451201, במסרון 052-9993544 ובקו החם 1201
סה"ר באתר של העמותה, בוואטסאפ 055-9571399, בצ'אט אנונימי https://sahar.org.il
בהצלחה!
היי לך יקר,
קוראת את השיתוף שלך כאן במרחב, ושומעת את התחושות העמומות, שמזדחלות אל הלב מכל משפט שנאמר, ומיד המחשבות רצות כבר קדימה ומייצרות תרחישים כואבים של דחייה. כמה זה יכול להיות מתסכל ומערער את היציבות..
יכולה לדמיין כמה עומס רגשי המצב מעלה אצלך, זה יכול לעייף ולבלבל.. ואולי זה גם משאיר תחושה לא נעימה של חוסר ביטחון. כמה שזה מצער אותך..
יקירי, כמה אומץ להניח כאן את תחושותיך היקרות וייתכן שאפשר להסיק כמה כוח יש לך.. ועד כמה זה לא מובן מאליו.. אולי יש מישהו בסביבתך שניתן לפנות אליו, לפרוק את רחשי הלב. עצם השיתוף עשוי להקל ולתת תחושות נעימות יותר.
אתה לא לבד. מזמינה אותך לפנות אלינו לעמותת סה"ר, לשיחת צ'אט אנונימית, שבה תוכל לפתוח מעט את הלב עם מתנדב.ת שיהיה שם איתך, לצידך..
מצרפת לך לינק לצ'אט.
שלך, בחיזוק :)
מתנדבת סה"ר.
קוראת את השיתוף שלך כאן במרחב, ושומעת את התחושות העמומות, שמזדחלות אל הלב מכל משפט שנאמר, ומיד המחשבות רצות כבר קדימה ומייצרות תרחישים כואבים של דחייה. כמה זה יכול להיות מתסכל ומערער את היציבות..
יכולה לדמיין כמה עומס רגשי המצב מעלה אצלך, זה יכול לעייף ולבלבל.. ואולי זה גם משאיר תחושה לא נעימה של חוסר ביטחון. כמה שזה מצער אותך..
יקירי, כמה אומץ להניח כאן את תחושותיך היקרות וייתכן שאפשר להסיק כמה כוח יש לך.. ועד כמה זה לא מובן מאליו.. אולי יש מישהו בסביבתך שניתן לפנות אליו, לפרוק את רחשי הלב. עצם השיתוף עשוי להקל ולתת תחושות נעימות יותר.
אתה לא לבד. מזמינה אותך לפנות אלינו לעמותת סה"ר, לשיחת צ'אט אנונימית, שבה תוכל לפתוח מעט את הלב עם מתנדב.ת שיהיה שם איתך, לצידך..
מצרפת לך לינק לצ'אט.
שלך, בחיזוק :)
מתנדבת סה"ר.