אני שונאת את אמא שלי

אין לך אויבים

קודם כל לפי איך שאת מדברת אלייה זה נראה כאילו את ממש רעה אלייה..
דבר שני היא לא משרתת שלך היא הולידה אותך והיה לה קשה אז תעריכי
וגם אם היא לא יכולה עכשיו..?
לא חשבת על זה?
תאמיני לי תעריכי אותה יותר אפילו תודה או בבקשה ביום זה מספיק
אה וגם לקרוא לאמא שלך נאצית..
אולי את נאצית שאת קוראת לה ככה....
מי קורא לאמא שלה נאצית?!
את יודעת בכלל מה הנאצים עשו ליהודים?!..

שואל השאלה:
^אין לך שום זכות לשפוט אותי לפי הטקסט הקצר הזה.
אמא שלי היא נוראית כלפיי
אמא שלך הייתה אומרת לך "את עושה הכל עבור צומי אם היית רוצה להתאבד היית חותכת יותר עמוק?" אחריי שביקשת ממנה עזרה נפשית?
אם ביקשתי ממנה בצורה יפה לעשות לי גבות ושפם (כשהיא תתפנה! לא אמרתי לה תעשי לי שפם וגבות עכשיו!) מה הבעיות שלה לעשות לי ?
זה יהרוג אותה?

תקשיבי אני מבינה את התסכול שלך, ברור שזה מבאס ומעצבן, אבל מפה ולקרוא לאמא שלך נאצית ולהגיד שאת שונאת אותה ? מוגזם טיפה
אבל אני פה בשבילך מוזמנת לפנות בפרטי ולפרט יותר

^^
אם זה עד כדי גרוע את יכולה לנסות לדבר איתה..
זה מה שאני הייתי עושה ממזמן

פשוט תעשי לעצמך גבות שפם ותחסכי לעצמך את העצבים

נשמע שאת סתם מתבכיינת. תכבדי יותר את ההורים של הם לא משרתים שלך. הם לא חייבים לך כלום.
במיוחד השמות שאת קוראת להורייך, מבישים במיוחד. יכול להיות שההתנהגות שלך נובעת מהדיכאון, אבל זה לא הצדקה לשנוא הורים

שואל השאלה:
^^^אחות נראה לך שלא ניסיתי???
זה כמו לדבר עם קיר,לא משנה מה היא תמיד תאשים אותי ותבוא נגדי,את יודעת איזה נוראי זה היה לרצות עזרה אבל לא לבקש אותה כי היא פשוט תדכא אותי עוד יותר?
את יודעת איזה נוראי זה לחיות עם אנשים שכל היום סותרים אותך ומורידים לך?

^
תנסי ליהיות נחמדה יותר בכללי
תציעי עזרה
תכיני לה קפה בבוקר
תראי לה שאת מכבדת אותה

שואל השאלה:
^לא נראה לי הבנת את המשמעות דיכאון,אני בקושי יוצאת מהמיטה,אני להתקלח בקושי הולכת אז לעזור לה במה?לעצמי אני לא יכולה לעזור אז לה? אני מודעת לעצמי מאוד בעיניין הזה ואם אני לא עוזרת לה יש סיבה.

תנסי להשתלט על עצמך
לנו אין מה לעשות עם זה

וגם שלא תביני לא נכון אני לא רוצה ליהיות רעה אלייך אני ממש לא בן אדם כזה

שומעת, הכי קל זה להישאר במיטה.
תתחילי לצאת החוצה תתחילי לחייך תתחילי לעבוד על הדיכאון לא אומר שזה יהיה קל אבל אני אומר שאם את תקחי את ההחלטה הזאת אז במאה אחוז את תראי שיפור

שואל השאלה:
^אבל אני מנסה,עובדה קבעתי להיפגש עם חברה *מחר* ובגלל זה ביקשתי ממנה בקשה פשוטה
שהיא תתפנה שתעשה לי גבות ושפם-
והתשובה שלה "כשתלכי לבית ספר יהיה לי סיבה לעשות לך גבות ושפם"
מה הפאקינג בעיות שלה וואי

תעשי לעצמך
ונכון זו תשובה מעצבנת ולא תומכת, כנראה שבמוח שלה זה כאילו פרס ותמריץ בשביל שתלכי לבית ספר

שואל השאלה:
היא יודעת שלא,דיברתי איתה על זה
היא אוהבת לעשות דווקא ולהתסיס ככה היא
ואני לא יודעת איך לעשות לעצמי,ניסיתי ללמוד והחוט כל הזמן חותך לי את האצבעות

תעשי עם שעווה/סכין לגבות
ואם היא ככה אז פשוט תוותרי לבנתיים ככה עשיתי עם אבא שלי
אחרי שנה שלא דברנו הבנתי שזה הבן אדם שהוא ואני פשוט אפסיק לצפות ממנו לדברים ולהבין ולהיות אמפתי, ואז אחרי שנה פשוט הייתי איתו בקשר רגיל ולא דברתי איתו על דברים רצינים, עם אמא זה יותר קשה אבל יש מצב שזה יעזור לך זמן לבד ולדאוג יותר לעצמך

תלמדי לעשות שפם ובגבות לעצמך למה את צריכה להיות תלויה בה בנושא הזה

מה זה התשובות האלה לא יפה שלכם, לשאלה אם את יכולה לעבוד תחשבי כמה טוב זה יהיה אפילו תעשי בחודש 1000 שקל תוכלי להשקיע בעצמך ולהרים את המצב רוח ואפילו להשקיע בטיפול של עזרה נפשית, לעבוד נטו בשביל הסכום של ההוצאות

שמעי לא רוצה להגיד סתם דברים כי אני לא מכיר אותך אישי ואת אמא שלך אישית. אבל בסוף מה שאני יודע זה שהיא אמא שלך. היא יכולה להיות האמא הכי גרוע בעולם אבל היא עדין אמא שלך אז אין צורך לקלל ולהגיד שהיא שטן ונאצית. אני מבין את הכאס כי היא לא מבינה אותך והיא אמורה להיות האדם הכי קרוב עלייך אבל עדים זה לא סיבה. אין לע באמת דרך לעזור לך אבל אמרת שאין לך חברים אז אם תרצי לדבר או סתם מישהו שיקשיב לך אני אשמח להקשיב ולנסות לעזור

כעס*

שואל השאלה:
^^^אבל אני קטינה,אני עדיין תלויה בהורים שלי מבחינה כספית,היה תקופה שהכרחתי את עצמי לעבוד כדי לקנות לעצמי קצת איפור ולעשות לעצמי ציפורניים בשביל להרגיש שהדיכאון לא גובר עליי
עבדתי בבייביסיטר ולא הסתדרתי
התפטרתי אחריי שהם עצבנו אותי והתחלתי לבכות מעצבים שם.
אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי,פאקינג שפם וגבות אני לא יודעת לעשות בחיים הארורים האלו

את כלכך רעה אליה. מסכנה אימא שלך

שואל השאלה:
^את מכירה אותי אישית שאת מוציאה את הבולשיט הזה מהפה שלך?
אם היא הייתה מכבדת אותי כבן אדם מעבר לזה שאני הבת שלה
הייתי מכבדת אותה כאמא מעבר למה שאני מכבדת אותה כאדם.

אם את רוצה להגיד לי (גם ן בפרטי אפשר) יותר על הסיטואציה ואיזה איזור את גרה אני יכולה לנסות לעזור
אם אפשר לדעת בת כמה את?

^^אם את רוצה שאני אבין אותך יותר טוב תכתבי לי בפרטי מה אני עוד צריכה לדעת כדי לשפוט, למה את כועסת

תקשיבי אני מבינה אותך באמת שאני מבינה אבל אני לא ארחם עלייך ואתן לך לשקוע בזה ואני לא אתן לך את התשובה שאת רוצה לשמוע אלא מה שאת צריכה לשמוע,
זה שאת בדיכאון זה קשה ומובן אבל זה לא *תירוץ*, זה לא תירוץ לשום דבר פשוט תביני את זה שכן זה קשה ואני גאה בך שאת מחזיקה מעמד באמת שכן אבל יש גם צד שני, צריך לכבד ולהתנהג באמת בכבוד בסיסי ועכשיו אתן לך עצה אמיתית? אם תצאי מההתמסכנות העצמית שאת נמצאת בה את תהיי בעולם אחר, בשלה יותר, בוגרת יותר, מוכנה יותר.. אל תחכי שיצילו אותך כי א.ף א.ח.ד לא הולך להציל אותך ולהוציא אותך מהמצב הזה.
אם את לא תעזרי לעצמך לצאת מהבור הזה את פשוט לא תצאי ממנו, החיים כל כך יפים את לא מבינה אפילו עד כמה גם אם זה לא נראה עכשיו. רק אם תעזרי לעצמך ותעשי דברים שאת פוחדת לעשות ותצאי מהבית ותהיי עצמאית, רק אז, את תצאי מזה ואת תראי כמה הכל יותר קל ממה שזה נראה.
באמת בבקשה ממך אל תהיי במצב שאת תלויה במישהו ואל תחכי שיעזרו לך ויצילו אותך ואל תחשבי שעושים לך דווקא כי זה מחשבה שגויה.
תצאי מהמיטה תתקלחי ותשטפי פנים, תצאי להליכה חמש/ עשר דקות ביום זה יעשה פלאים אני מבטיחה לך. הכל תלוי ברצון שלך ולאיפה את בוחרת לקחת את החיים שלך.
אוהבת ואני פה תמיד❤

ואת לא שונאת את אמא שלך, את פגועה ממנה אולי כי את מצפה לדברים שהיא לא יכולה לתת לך (אני לא מתכוונת לדברים חומריים)❤

יש הרבה סוגים של עבודה וכל דבר שאת אוהבת יכול להיות עבודה, תנסי לתת לעצמך קצת יותר. ותשקיעי בטיפול אם את במכבי הבנתי שיש שם טיפול פסיכולוגי חינם/ חוסן

אולי תבקשי ללכת לפנימייה

תעבדי ומהכסף תלכי לקוסמטיקאית
ולגבי הדכאון יש לך אופציה לתרופות /טיפולים?
זה יכול לשנות המון

מסכימה איתך . גם אמא שלי ככה העובדה הזאת שאחריי הכל היא לא מבינה אותך ומאיימת עלייך "אם את לא הולכת לבית ספר" ואחרי שסיפרת לה שיש לך בעיות כמו דיכאון וזה , זה ממש חוסר חוסר אכפתיות לדעתי

אבל מה קשור אמא נאצית

לכי תעבדי

שואל השאלה:
^^^^^^^^^^אני בת 16
^^^^^^^^הנה מה עוד את צריכה לדעת,ההורים שלי מגיל קטן דיכאו אותי(לא אכנס לפרטים) עד גיל 11 זה היה על הגוף שלי ומגיל 12 שנכנסתי לדיכאון זה היה על כמה עצלנית אני וכמה אנוכית אני
ב2025 סיפרתי לאמא שלי שאני מרגישה שאני קורסת ושאם אני לא אקבל עזרה אני לא אצליח להשאר פה המון זמן.
עליינו למיון לא קיבלו אותי למחלקה פסיכיאטרית. אחריי איזה שבוע מאז רבתי איתה וכל פעם שהייתי מעצבנת אותה היא הייתה נכנסת איתי למה שסיפרתי לה אז (שפגעתי בעצמי,מה אני אעשה היה לי קשה וזה מה שעשיתי) היא אמרה לי דברים מזעזעים,אבל ספגתי-התעלמתי והלכתי לחדר שלי. בסופו של דבר הרגשתי שהדיכאון שוב גובר עליי ופניתי לדודה שלי שתדבר עם ההורים שלי כי כל מילה שאני אומרת להם היא תבוא נגדי בסוף.
בקיצור עלינו שוב פעם למחלקה לא הכניסו אותי לאשפוז וקיבלתי כדורי דיכאון,לקחתי אותם בערך חודשיים והרגשתי כמו זומבי חסר רגשות,לא היה לי שום ריגוש בחיים,כל צחוק היה רק מכאב,הייתי בוכה שמציקים לי או שמפריעים לי- בגלל זה הפסקתי איתם ועכשיו חזרתי למצבי הרגיל,לאחורנה אני מרגישה יותר בהיי אז אני יצאתי מהבית קצת לאחרונה
ניסיתי ללמוד לעשות לעצמי שפם וגבות ודברים בסיסים שלא יכלתי לעשות לעצמי בגלל הדיכאון אבל לא הצלחתי,שניסיתי ללמוד החוט חתך לי את האצבעות כל הזמן.
ביקשתי ממנה כי היא עוסקת בזה...
היא עברה קורס של גבות היא מבינה בזה.
מחר קבעתי להיפגש עם חברה ולא רוצה ללכת עם שפם וגבות,בא לי להיות מטופחת כי למה לא? ביקשתי ממנה עוד מלפני שבועיים שתעשה לי שפם וגבות והיא אמרה שאין לה כוח וזה... ביקשתי שוב פעם היום והיא אמרה "שתלכי לבית ספר אני אעשה לל שפם וגבות" (כי לא הלכתי היום)
חוץ מזה,אני משלימה את כל החומר מהבית ספר-הציונים שלי לא יורדים מ90
על מה היא מתלוננת?
יש עוד משהו שצריך לדעת כדי לשפוט?

"אין לך זכות לשפוט אותי לפי הפסקה הקצרה הזאת", נכון. אין לנו זכות לשפוט את התחושה שלך.
אבל העובדה שאת קוראת לה נאצי, מה שאפילו לא חוקי אגב - מותר לנו. שופטים את ההתנהגות שלך, לא את הרגשות שלך.

תעשי עם פינצטה

איך כולם פה מתנשאים ואומרים "פשוט תדברי איתה,תכבדי אותה" אין לכם שום זכות לשפוט.אתם לא יודעים מה זה להיות עם הורים כאלה. ולגבי השאלה שלך,יש לך אחות,בת דודה שיכולה לעשות לך? ואם לא את יכולה לדבר עם אבא שלך או שהוא אדבר איתה או שיתן לך כסף

יפה שלי את רוצה לדבר בפרטי?

תשימי את עצמך במקום הראשון אם את רוצה ללמוד תלמדי את לא צריכה להוכיח כלום

החוצפה שיש לאנשים כאן לשפוט אותך זה הזייה בעיניי
דברי איתי בפרטי❤❤❤

שואל השאלה:
^^^^אני הבכורה
דודים שלי גרים שעתים נסיעה ממני
ותודה על התגובה שלך

^^אוראל היא מהעלית של סטיפס באחריות , זכית בקיצור

^אתה בחיים לא טועה

מעצבן וקשה לי להגיד את זה אבל רוב והרובב האמהות נרקיסיסטיות בטירוף

קודם כל את מדהימה.
באמת.
אם זה דחוף למחר את יכולה להגיד לה שמחר תלכי לבית ספר כדי שהיא תעשה לך
ואם יש לך קצת כסף מחסכונות וכזה פעם הבאה שתרצי את יכולה לקבוע עם קוסמטיקאית
תהני עם החברה מחר❤
וזה שהכדור לא עבד ממש לא סוף פסוק, יכול להיות שהכדור הספציפי הזה לא מתאים לך אבל יכולים להתאים לך כדור אחר
וגם טיפול כדאי לך לנסות
את יכולה גם לקבוע טיפול משולש עם המטפלת, אמא שלך ואת ותדברו על הדברים לא רק שתיכן, אלא ביחד עם אשת מקצוע.

את נשמעת ממש רעה כאילו את אומרת שהיא נאציל ואת שונאת אותה כי היא לא נותנת לך לעשות גבות. עכשיו נכון שזה קצת מוזר ולא נחמד אבל אפשר לעשות עם זה משהו יותר בקלילות במקום לקלל אותה ולשנוא אותה

מה יותר בקלילות? היא ליטרלי מכריחה אותה ללכת לבית ספר למרות הקשיים שלה והסיבות *המוצדקות* שלה , ולמרות הכל בקשה קטנה שלה bare minimum תעשי לה גבות

היי מהממת , קודם כל ממש מבאס אותי שזה מה שאת עוברת ואני ממש מקווה שתצליחי למצוא את הדרכים לצאת מזה ואת האנשים שיהיו שם בשבילך ויעזרו.
את לגמרי צודקת, אין לאף אחד פה זכות להעביר ביקורת עלייך.
אנחנו לא מכירים אותך ומה חווית ולכן גם אין לנו זכות לשפוט.
במיוחד כשאת פונה פה ממקום של עזרה.
אני מניחה שלפי מה שקראתי כנראה הייתה לך יותר משיחה אחת עם ההורים על איך את מרגישה ודברים מהסגנון הזה.
אז קודם כל אני חושבת שבשביל להתגבר על הדבר הנוכחי , כמו שאמרת את נמצאת בתקופה קצת יותר טוב נכון?
אז תנצלי אותה!
תצאי ותבלי , תכירי בנות חדשות ותנסי לקבל אמון בהם.
וכשתהיי במצב קצת פחות טוב אז אני מקווה שתוכלי לשתף את מי שתכירי והם יהיו שם בשבילך.
תבקשי מהחברה שתעשה לך גבות ושפם ותתני לאנשים אחרים וחדשים בחיים שלך לעזור לך , אם זה לא בא מכיוון ההורים.
מעבר לזה את יותר ממוזמנת לפנות אלי בפרטי וכמובן לשתף אם את רוצה.
יותר מאשמח להקשיב לך❤

אתם חושבים שאמא שלי לא עושה לי קטעים כאלה? זו לא סיבה לקרוא לה נאצית ולשנוא אותה

^כן אני מבינה אותך

רואים איך חומר נשחק ככול שהדורות מתקדמים הם יותר מפגרים

שואל השאלה:
אתם לא מכירים אותי אישית
אני יכולה להעיד על עצמי שאני מאוד בוגרת,ואני הבן אדם הכי מכבד שאי פעם תפגשו-אני מסוג האנשים שירדו מהאוטובוס כדי לעזור למבוגרים עם הקניות במקום לרדת בתחנה שלהם,אנשים מבוגרים,מורים ואנשים בכללי מתים עלי כי לפני שאני מכבדת בן אדם לפי היכרות אישית איתו אני מכבדת את היותו בן אדם.
עם ההורים שלי זה שונה,כולכם פה עם האף למעלה "הם ההורים שלך" "את רעה אין לך זכות לדבר אלייהם ככה"
אז בואו אני אפתח לכם את העיניים
הורים שלי לא הורים שלי
לפני שהם ההורים שלי הם אנשים
ולפני שאני הבת שלהם אני בן אדם בפני עצמו
להתייחס אליי בצורה כל כך מגעילה ולצפות שאני אגיב בנונשלטיות ואמשיך לכבד אותם,זה ממש מחשבה טיפשית ונחותה.
אני רוצה לראות מי הטיפש שימשיך לכבד אדם שלא מכבד אותו.

היי, קודם כל זו סיטואציה לא קלה. אם את כבר הרבה זמן בדיכאון אולי כדאי שתלכי לאיש מקצוע. אני מבינה שאת במצב קשה אבל לקרוא לאמא שלך ככה זה ממש לא טוב. אני ממליצה לך לדבר איתה פעם אחת כשהיא תתפנה שוב. תבקשי ממנה עזרה נפשית ברוגע, אל תתעצבני אם היא מתעצבנת - יכול להיות שגם לה קשה והיא לא מראה את זה. לגבי גבות ושפם - פשוט תגידי לה שאת נםגתש עם חברה וזה מאד חשוב לך להיראות מטופחת כי את מנסה לעשות משהו עם המצב.

לגבי מה שאמרו לפני - לעזור לה, ואת אמרת איך אני אעזור לה אם אני לא יכולה לעזור לעצמי. את צודקת. תנסי אבל לעשות תוכנית איך לצאת מהמצב הזה. תרשמי כל יום 3 דברים שאת מודה עליהם.

בחטיבה אמנם לא היה לי דיכאון אבל הייתי ממש חסרת ביטחון ותמיד רציתי יותר חברים (היו לי 3 ו2 מהן היו ממש רעילות, רק אחת נשארה איתי). מפה לשם החלטתי שבתיכון המצב הולך להשתנות ואני חייבת לעשות עם זה משהו אחרת אני שוב אשאר שלוש שנים בלי אף אחד חסרת ביטחון (החברה היחידה שנשארה עברה לבית ספר אחר בכיתה ט בעיר אחרת). גיליתי ביוטיוב the wizard liz תרשמי. היא אחת האנשים שממש העלו את הביטחון שלי ברמות ככה שאני אחת המקובלות בבית ספר וזה ממש ממש לא מובן מאליו.



בכל מקרה, אם את צריכה לדבר על משהו, אני כאן. תתחילי לעזור לך בדברים הכי קטנים בין אם זה להיפגש עם חברים או לדבר יפה לעצמך(גם אם את לא מאמינה לזה). לגבי השפם וגבות, תנסי לדבר ברוגע עם אמא שלך שזה חשוב לך ממש כדי להיפגש עם חברה ואל תקראי לאמא שלך ככה יותר אך פעם. אני אומרת לך כבר שעל הפעם הזו את תתחרטי

רואים כמה את בוגרת^^

אני מאמינה לך

אני מבינה אותך. כולם פה מדברים על איך את מגיבה ושופטים לפי זה--

תירגעו מה אתם יורדים עליה???
יש לכם בכלל מושג מה היא עברה שהיא ככה כותבת???/
למה לרדת עליה???
אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו

ממליצה לך למחוק כי יש פה רווחה

את ילדה בכיינית ומפונקת

מניסיון,
אין פה רווחה

חוץ מהאלו שעונים ארוך ויפה
וגם הם לא באים אלינו

חוץ מזה שבאים רק משאלות אובדניות

שואל השאלה:
^^^^טוב אז אני ילדה נוראית מפונקת ובכיינית שמגיע לה את היחס הזה מאמא שלי כי היא ביקשה גבות ושפם ok קיבלתי.

אני מבינה אותך, אל תקשיבי לאנשים הבכיינים פה שעשויים מצמר גפן בתגובות , מתחילים להתפרק על הרצפה מהמילה נאצית תנו לה לפרוק היא סך הכל מבטאת את הרגשות שלה אני בטוחה שגם אתם אומרים מילים חריפות שאתם בסערת רגשות במיוחד שמדובר בבחורה בגיל ההתבגרות מההנחה שלי.
אני מבינה את הכעס שלך , זו לא התעללות פיזית או נפשית אבל זו הזנחה ואני לא מדברת על לעשות גבות ושפם , אני מדברת על זה שמהתיאור שאת נותת היא לא ניסתה לסייע לך כל התקופה הזאת אפילו בהיגיינה בסיסית כמו להחליף מצעים שראתה שאת מתקשה לעשות את זה למרות שידעה שאת מתמודדת נפשית ושאת מבקשת עזרה בטיפוח כלשהו אחרי תקופה ארוכה כל מה שאת מקבלת זה נזיפה הכעס שלך לגמרי מוצדק אנשים יוצאים עלייך בתגובות כי הם לא מבינים את הנקודה הזאת ותמיד יוצאים מנקודת הנחה שהורים נותנים הכל, יש לך כמה אופציות או לעשות לעצמך בזהירות רק להוציא מסביב ולא לשחק עכשיו בגבות עצמן ואם את ממש מדויקת אולי קצת לגזור אותם או לבקש מחברה שלך לעשות לך אם היא באמת חברה טובה ויודעת לעשות גבות עוד אופציה אם אמא שלך כבר בוכה לך על "לתת מעצמך" תעשי איתה דיל שתתן לך דמי כיס על עבודות בבית למשל וככה תגיעו להסכמה

ואם אמא שלך לא יודעת על הדיכאון כי את לא אמרת שאמרת לה, היא לא יכולה לעזור
לפחות תבקשי פסיכולוג

כןן^^

כמעט התחלתי לבכות פה
אני באמת באמת לא יודעת איך לעזור לך והלוואי שכן הייתי יכולה
אני רק מקווה בשבילך שהדיכאון ישתפר כי אנשים לא מבינים עד כמה זה קשה
אני יודעת שלפעמים נראה שאין ממש משמעות ללקום מהמיטה בבוקר אבל תמשיכי לנסות ולהתאמץ לצאת ולראות אנשים שעושים אותך שמחה והמצב ישתפר
אוהבת 3>

שואל השאלה:
^^^רשמתי בבירור ובהרחבה שסיפרתי לה
ועליתי איתה פעמיים למיון בשביל לנסות להתקבל לאשפוז
בסוף לא נכנסתי לאשפוז והמשכתי רק עם כדורים פסיכיאטרים,מעבר לפסיכיאטרים הייתי בטיפול רגשי והייתי בבית לנערות אבל יצאתי משם כי לא הסתדרתי (רחוק מהבית שלי ממש,וקשה לי להיות שם בלי להכיר אף אחת-לא מקום עבורי בקיצור)
גם סיפרתי שמרגע שהיא ידעה ש(פגעתי בעצ0מי) היא התחילה להשתמש בזה נגדי בריבים.

תדברי עם פסיכולוגית שתדבר עם אמא שלך עלזה
אמא שלי גם הייתה פחות פתוחה לאפשרויות והפסיכולוגית שלי פתחה לה תעיניים והיא נותנת לי בייסקלי הכל עכשיו

שואל השאלה:
אני לא רוצה שהיא תתן לי הכל
אני לא צריכה דברים חומריים,אני נשבעת שאני לא רוצה כלום חוץ משפם וגבות ואולי החלפה של מצעים,בדיכאון אני יודעת שגם עם עוד אלפי שיחות אני אצטרך להתמודד עם זה לבדי כי ההורים שלי הם לא מסוג האנשים שבאמת יעזרו לי
אני כבר בתחתית אין לי לאן לרדת מפה

את מוזמנת לדבר איתי בפרטי

אולי תנסי לקבל הכרה מביטוח לאומי את יכולה לקבל כסף לתקופה ולהשתמש בזה כדי להרים את עצמך.

תקבעי תור לעשות גבות ושפם בלי להגיד לאמא שלך, תלכי לאותה אשת
מקצוע ותגידי לה שאמא שלך תעביר לה בביט ואז שתחזרי הביתה תגידי לאמא שלך שעשית שפם וגבות כי היא לא נתנה לך אחרי שביקשת ממנה לעשות הרבה זמן ושהיא תעביר לה בביט ושמקסימום "תעבדי" כדי להחזיר לה על זה, בכל מקרה שפם וגבות זה דבר חשוב אז אל תתני לאמא שלך להרוס את זה

גם ההורים שלי נוראיים כמו שלך מעדיפים את אחים שלי במיוחד משוחדים לאח שלי אז אני לא סתם מדבר

לא פעם יוצא לי להיות במצב שלך
גם רק ביום ועוד
אז בסדר סיפרת
עכשיו זה מוצדק
יש לך סבא וסבתא?
אולי הם יכולים לתת לך את מה שאת רוצה

שואל השאלה:
^^אחותי הקטנה (היא בת 13) שונאת את אמא שלי על מה שהיא עושה לי
היא תמיד צועקת על אמא שלי שהיא מתחילה לגעת לי בנקודות רגישות בכוונה
ההורים לא מעדיפים את האחים,הם פשוט לא יודעים להיות הורים כבר 16 שנה....
אפילו סבתא שלי ניסתה לקחת אותי אלייה מרוב שאנחנו לא מסתדרים.
אני מנסה כרגע להתקבל לפנימייה אני מקווה שאני אתקבל ואברח מהבית הנוראי הזה.

תקשיבי, אני בהחלט מבין אותך, לא לכולנו יש הורים הכי נורמאלים והכי טובים בעולם ודואגים, זה משהו שלא ניתן לבחירתנו לצערי הרב, אלוקים רצה שאנחנו נוולד אצל אנשים שהוא החליט. אני מבין שאת במצוקה ושאמא שלך לא בנאדם קל ואולי אף שני הורייך, כנראה זה ממש קשה לך לכבד אותם אבל את צריכה להבין שהיא אמא שלך, את פשוט לא יכולה לדבר עליה ככה, אני מבין שאת כועסת עליה ויש לך סיבה אולי הכי מוצדקת בעולם לכעוס עליה, אבל עדיין.. זו אמא שלך ואת צריכה לקבל אותה כמו שהיא ולהשתדל לכבד אותה כמו שהיא. נכון שזה מאוד קשה ואת כנראה מאוד סובלת , זה אחד הקשיים הכי גדולים שיכולים להיות בחיינו, אבל אם תנסי לחשוב על מטרה כלשהי בחייך כמו מה את מתכוונת לעשות בעתיד, איך להתקדם, איך לחסוך כסף וכאלה .. ואיך למצוא חבר לעצמך לזוגיות.. תחשבי ותתמקדי על דברים שיקדמו אותך ותתמקדי בהם כמטרה ופשוט תחשבי ותדמייני שזה הכל זמני , תאמיני שהזמן טס מהר, ואת לא תספיקי לשים לב איך שאת תגדלי מהר, אל תתני נפח לדיכאון להרוס אותך ולשבור אותך, תתמקדי בדברים טובים גם כן. תחשבי על כך שהממוצע שלך הוא 90+, תחשבי שאת חכמה ואת תקבלי מקצוע טוב ותצליחי לבנות קריירה טובה בעתיד ולמצוא עבודה טובה. תדמייני את העתיד שלך ואיך שאת מצליחה בו, תנסי להרגיש את זה ולחשוב על זה כל הזמן , ועל ההווה תחשבי שזה רק זמני ופשוט תנסי לראות את הטוב שקיים למרות שאולי את לא שמה לב עליו, תחשבי שיש המון אנשים במקומך שאין להם אפילו אמא ואבא או אחד מהם והם חיים הרבה יותר גרועה ממך את יכולה להיות בטוחה בכך. ופשוט תגידי תודה על כך שלך יש אותם את ההורים שלך, כי תחשבי שאם חלילה לא היה לך אותם אז אנשים זרים היו יכולים חלילה וחס להתייחס אלייך הרבה יותר גרועה, ולכן פשוט חשוב שתתבונני בכל המצב הזה ותשקלי דברים אחד אל מול השני כאשר לדברים השליליים אל תתני נפח גדול ופשוט תתמקדי בהשראה על עצמך ועל המצב שלך ובכמה את חזקה וגיבורה שהצלחת לעבור ולשרוד לאחר המון קשיים גדולים בחייך ולכן את תצליחי גם עכשיו ובעתיד הקרוב. כי לפני הכל את גיבורה וחזקה, ואת מאמינה בעצמך ומאמינה בהצלחתך בחייך ויש לך מטרה בחיים , יש לך שאיפות ואת מתמקדת בעיקר בהם , את לא מתמקדת בדברים שמחזירים אותך לאחור, את זורקת את החברים/חברות שמחזירות אותך לאחור ומנמיכות מהערך שלך אבל את במקביל לא עושה את זה עם ההורים שלך כי לפני הכל הם אמא ואבא ואת עדיין תלויה בהם וחיה איתם.
תעשי כל מה שרשמתי ואני בטוח שתצליחי להכניס לעצמך יותר כוחות פנימים ואת תצליחי לעבור את כל הקשיים שיש לך, אני מאמין בך.

מנסיון חד משמעית יש פה רווחה.

/:
אנחנו מדברים על אותו דבר?

וואוו
בהצלחה
אם לא תנסי להתקבל לעוד פנימיות
עד שתצליחי

שואל השאלה:
^^^הרווחה לא תעשה כלום,אין פה אבדנות,אין אלימות במשפחה אין שום דבר שקשור לרווחה