יש לי אחות עם בעיות נפשיות וקשה לה זה נכון אבל מאז שגילו לה את זה אז ההורים שלי הרבה יותר איתה וכל יום אני מגיעה הביתה

אין עצות להביא פשוט תשפכי את הלב שלך בפניהם , אני יכולה להבין את המצב אבל את צריכה להבין גם אותם אני מאמינה שקשה להם לטפל בילדה שיש לבעיות נפשיות וגם לטפל בעוד ילדים קטנים וזה קורה שהם מוציאים עצבים עלייך או שוכחים ממך אבל זה לא אומר שזה בסדר.
פשוט תסבירי להם איך את מרגישה ותגידי להם שזה לא סבבה מבחינתך כי את גם הבת שלהם ומגיע לך גם יחס

שואל השאלה:
כן אבל איך?

שואל השאלה:
פשוט לבוא ולהגיד להם? אין לי כוח לזה

קודם כל תושיבי אותם ותגידי שאת צריכה את שניהם מרוכזים שיקשיבו לך עד הסוף, אחר כך תתחילי להגיד שאת ממש מעריכה אותם על כל הדברים שהם עושים בשביל המשפחה ובשביל הבית שלכם ושזה לא מובן מאליו.
אחר כך תתחילי להגיד את מה שאת מרגישה מזה, שאת חושבת ששמו אותך בעדיפות אחרונה ושאת לא מקבלת יחס כמו שכל ילד אמור לקבל , ושאת חושבת שהם מענישים אותך בלי סיבה מוצדקת וזה גורם לך להרגיש לא נעים ו להרגיש לא חשובה בבית הזה
ואת כל מה שרצית להגיד או שאת מרגישה
ובסוף תגידי שאת מקווה שהם יכולו להשתנות ואם יש משהו שאת עושה שמפריע להם אז שיגידו לך שאת תוכלי לשנות אותו גם

שואל השאלה:
אמרתי להם והם אמרו שזה לא נכון והם נעלבו כזה ואמרו כזה זה מה שאת חושבת?

תגידי שזה מה שאת מרגישה מהם ושזה לא בקטע רע ולא בשביל לפגוע בהם זה רק שהם ידעו איך את מרגישה ומה עושים הלאה מזה

מבינה אותך.
היא באמת סובלת. וטבעי שהם תומכים בה.
זה לא אומר שאת לא אהובה, או לא חשובה.
אולי , כשאת צריכה משהו מהם, תבקשי, במקום לחכות שיתנו לבד.
הם עמוסים ריגשית. תבואי לאמא ותגידי: בא לי לקבל חיבוק.
או איך אני יכולה לעזור?
תבואי בנתינה, והם יעריכו ויחבקו.
זה מצב לא קל. הם אוהבים אותך. האמיני בזה.

שואל השאלה:
אני יודעת שהם ההורים הכי טובים בעולם ושהם אוהבים אותי מלא וגם בהתחלה שהודיעו לנו שיש לה בעיה נפשית אז ההורים שלי לקחו אותי לשיחה ואמרו לי שהם אוהבים אותי הכי בעולם אבל אחותי עכשיו צריכה עכשיו יותר עזרה וזה לא אומר כלום על הקשר שלנו וזה אבל עדיין זה לא נעים וזה כואב לי שהם לא הרבה איתי ושהם מוותרים לה על הכל ותמיד אני אשמה ואם חס וחלילה אני פוגעת בה אז זה סוף העולם ואני נענשת אבל אם היא נוגעת לי בנקודות רגישות אני צריכה לעשות כאילו לא שמעתי את זה למרות שזה ממש כואב לי לשמוע את זה

היי יקירה,
אני שולחת לך חיבוק וירטואלי מרחוק לחזק אותך בתקופה הקשה שאת עוברת. לא פשוט להגיע לבית ריק ולהרגיש שההורים עסוקים עם אחותך הגדולה ועם האחים הקטנים יותר ואותך כאילו שכחו. נשמע ממה שתיארת שהם משתדלים לחלק את זמנם ודאגתם בין אלו שנראים להם, לכאורה, יותר זקוקים לתשומת ליבם המיידית ושאת אולי חזקה ובוגרת ותסתדרי.
ברור ומובן שאת רוצה מהם את היחס שקיבלת לפני המשבר הנפשי של אחותך והם אולי לא מודעים לזה או שמתכננים לחזור לשגרה לאחר המשבר של אחותך.
אם את מרגישה בנוח איתם תוכלי לשתף מישהו מהם או את שניהם, ברגע רגוע ובצורה בוגרת עם הכי פחות לחץ ועצבים ובלי צעקות והאשמות.לשקף להם את מה שאת מרגישה בזמן האחרון.
אם זה קשה לך אז האם יש מישהו מצוות בית הספר שאת סומכת עליו כמו מחנכת או יועצת? כדי שיהיה מישהו שתוכלי לשתף ויוכל לעזור לך ולתווך את מה שאת עוברת להורים שלך.
אני מצרפת לכאן קישור למאגר ארגוני סיוע שאולי יתאים לך לעיין בו:
https://did.li/gx2cn
אני מתנדבת בעמותת סה"ר-סיוע והקשבה ברשת ואני רוצה להזמין אותך לצ'אט אנונימי עם מתנדב/ת שלנו, תוכלי לדבר על הכל ולקבל תמיכה ואוזן קשבת:
https://sahar.org.il/?sorc=outreach
את חשובה ויש לך משפחה דואגת ואוהבת על פי מה שאת מתארת אבל כרגע בגלל המשבר הנפשי של אחותך את לא מקבלת את היחס שהורגלת אליו וזה פוגע. מקווה שהמצב של אחותך יתאזן במהרה ותקבלי חזרה את תשומת הלב לה את ראויה.
מתנדבת סה"ר