בנות שסיימו בית ספר איפה יותר כיף לכן עכשיו בחיים או שהיה לכן כיף בבית ספר?

תראי, אני אגיד לך מה אני מרגישה אצלי בבית ספר זה לא תמיד היה רק חברות וצחוקים, אז לא הכל היה מושלם, אבל עדיין יש משהו בתקופה הזאת שהיום אני קצת מתגעגעת אליו.
היום אני ממש מצטערת על זה שכל כך רציתי להתבגר. למה? כי כשאתה ילד או בבית ספר, גם אם לא הכל ורוד, אין לך את ה"דאגות של הגדולים" על הראש. אתה לא צריך לשבור את הראש על כסף, על עבודה, על מה יהיה איתך בעתיד ועל כל ההחלטות הגורליות האלה.
ברגע שאתה יוצא לעולם, החופש הזה שכל כך רצינו מגיע עם מחיר של המון אחריות ולחץ. פתאום אתה מבין שה"חממה" הזאת של בית הספר, עם כל המגרעות שלה, נתנה איזה שקט נפשי שקשה למצוא בחוץ. זה פשוט געגוע לתמימות הזאת, לזה שמישהו אחר מנהל את העניינים ואת רק צריכה להיות.

שואל השאלה:
ברור מסכימה אני גם מתגעגעת לתקופות של הבית ספר אבל יכולה להגיד לך שבתיכון מאוד סבלתי

ממש מבינה אותך. זה שילוב מוזר כזה להתגעגע לתחושה של פעם, לשקט הזה של הילדות, אבל לזכור שהתיכון עצמו והתקופה עצמה היה סיוט. לפעמים אנחנו לא באמת מתגעגעות למבחנים או למורים, אלא פשוט לעובדה שהכל היה פשוט יותר והיה מי שידאג לנו.
כשאת אומרת שסבלת בתיכון, זה היה יותר בגלל הלחץ של הלימודים או שפשוט לא מצאת את עצמך שם מבחינה חברתית? כי אני מרגישה שהרבה פעמים הסבל הזה בתיכון הוא בדיוק מה שגורם לנו לרצות להתבגר מהר, ורק אחר כך אנחנו מבינות שהעולם שבחוץ הוא לא פחות מאתגר.

קשה להגיד
זה שלא סבלתי בבית ספר, היה גיהינום, אבל יש געגוע לתקופה של תמימות. כיאלו כן הייתי בדיכאון וחצי שנה, לא התקלחתי 5 חודשים, ועכשיו אני מצב יותר טוב. בהרבה.
אבל אני מתגעגעת לזה שלא הייתי בוגרת. הייתי קטינה היה פחות משקל על הכתפיים. הייתי עם חברות הרבה יותר ועכשיו כולן עסוקות וזה.
עכשיו אני חושבת על שכל משקל החיים עליי ואני צריכה כסף ובלה בלה בלה כולם הולכים למות בסוף, ואני אמצא את מותי ברחוב.
נהנתי יותר בתיכון, אבל אני שמחה שזה עבר, אבל אני לא נהנת עכשיו

שואל השאלה:
גם אני ככה כאילו אני עוד כמה חודשים בת 23 וזה מוזר לי אבל אני יודעת שאני תמיד אשאר צעירה ( כי אני גם לא נראת בת 23) כן מתגעגעת לתקופות של הבית ספר אבל בתיכון סבלתי אבל גם עכשיו אני מדברת עם חברים למרות שעסוקים יש לי את החברות שלי

בבית ספר היה יותר כיף
חברים , אהבות , ריגושים
היו הרבה פחות דאגות
עכשיו כשאני בת 24 החיים שלי מסתכמים בעבודה בעיקר

שואל השאלה:
חד משמעית אני עוד מעט 23