נמאס לי כבר מהכל (פריקה)

לך לפסיכיאטר הוא יעזור לך

זאת רק תקופה והיא יעבור בע"ה בנתיים אתה צריך לעשות דברים שאתה אוהב, תצא הליכות (אפילו לבד) ותפרוק לאנשים שאתה סומך עליהם
בסוף יהיה טוב

זאת רק תקופה וכשזה יעבור אתה תסתכל אחורה ותגיד לעצמך כל הכבוד על זה שעברת את זה.
לפעמיים כשמרגישים שאין כוח פשוט כדיי לנקות את הראש תצא להליכה אתה יכול גם לנסות להגיד לעצמך בקול את מה שקשה לך מניסיון זה עוזר.
אם תגיד אין לי כוח זה לא ישנה את המצב תחשוב חיובי.
ובאמת שהכול עובר בסוף זה משפט חרא שלא מעודד בשיט אבל תזכור שזה יעבור,
אם אתה רוצה לדבר תמיד אתה יכול לפנות אליי.

כדאי לך ללכת לשתף את היועץ יועצת של הבית ספר זה

הי לך,

שומעת מתוך הדברים שכתבת את העייפות והתסכול... אולי אפילו הרגשה של ייאוש מכך שקשה לך לראות מצב שבו דברים ישתנו... וכמה שהתחושות האלה כואבות ומכבידות על הנפש, עד שכל מה שאתה רוצה זה פשוט לא להרגיש כלום... וזה כל כך טבעי... מי מאתנו רוצה לסבול?
אבל אחד הדברים שאתה לא יכול לדעת כרגע, כשאתה מוצף ברגשות קשים כל כך הוא שהחוויה הזאת לא תימשך תמיד...
זו תקופה... לפעמים תקופה ארוכה (ותמיד ארוכה מדי) אבל היא חולפת.. ודווקא כשהיא תופסת אותך בגיל צעיר, היא עלולה לצבוע את כל החיים בצבעים קודרים ולגרום לך להרגיש שזה כל מה שיש...

יקר אחד, זה לא כל מה שיש. ונראה שאולי גם בך יש איזשהו שביב של אמונה, או תקווה או ידיעה אינטואיטיבית שזה לא כל מה שיש... הפוסט הזה שכתבת הוא רמז לכך שהתקווה נמצאת שם... כמה לא ברור מאליו שמצאת את הכוחות לכתוב אותו...

תוהה אם יצא לך אולי לדבר על התחושות שלך עם אדם קרוב - אחד מההורים, אח, אחות או חבר.ה קרובים? יש משהו בשיתוף של אדם קרוב בתחושות או במחשבות שיכול לספק קצת הקלה... לפעמים הדברים עשויים להתברר כפחות חריגים או שונים ממה שנדמה לנו... יש פעמים שבהם אחרים מספקים לנו איזושהי פרספקטיבה... בפעמים אחרות, השיתוף מאפשר למישהו קרוב לתת לך כתף להישען עליה, או חיבוק אמיתי. אולי אפילו להגן עליך בפני עצמך... לפעמים השיתוף, גם של הדבר הכי קטן, יכול להקל כל כך...

אמנם כתבת שאין לך כוח לדבר, אבל ייתכן שלהישאר עם התחושות המאכלות האלה זו אופציה פחות טובה...

אם תרגיש יותר בנוח במרחב אנונימי, אתה מוזמן בחום לפנות אלינו בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) לצ'אט אישי ואנונימי, לשתף מה שתבחר עם מתנדב.ת שיעשו כל שביכולתם להעניק לך אוזן קשבת ותמיכה, ולהקל במה שאפשר על המשא הכבד שאתה נושא.

לנוחותך, מצרפת קישור לצ'אט של העמותה, מחכים לשמוע ממך...

שולחת לך חיבוק וירטואלי מחזק, ומאחלת ימים טובים במהרה,
שלך,
מתנדבת סה"ר