היי, אני פשוט פורקת- אתם מוזמנים להסתכל.

לא יכולתי להזדהות איתך יותר
רציני

קודם כל זה הגיוני להתגעגע
רגש זה לא משהו שאפשר לשלוט בו , אפשר לשלוט רק במעשים ובתגובה שלנו
בכל פעם שאת חושבת עליו תסמסי לחברה תצאו לאנשהו, או שתשימי סדרה.
ומה שאת מדברת עליו אני מזדהה איתך פשוט למדתי שלפעמים זה רק התחושה שלנו ואנשים לא תמיד שווים את זה אם הם רק רוצים שתיהי שקטה ותעלי להם את האגו. חוץ מזה שאני בטוחה שאת בן אדם טוב אבל כמו שאת מפרגנת לאחרים ביטחון עצמי זה הכי חשוב, לפרגן לעצמך, לסלוח לעצמך , לא להיות קשה עם עצמך ולתת לאחרים לדרוך עלייך, כי ברגע שאת מתייחסת לעצמך לפני שאת מתייחסת לאחרים(ואני לא מתכוונת אגואיזם) זה אוטומטית גם ימשוך אנשים אלייך. וחוץ מזה את נשמעת מקסימה

היי יקרה,

מדבריך עולה שאת נמצאת במאבק פנימי מתיש... כשמצד אחד יש לך לב פתוח ורצון להיות הכי אותנטית, מתלהבת ונותנת... ומצד שני התחושה שדווקא הנתינה הזו מרחיקה אנשים ומשאירה אותך פגועה... אם הבנתי אותך נכון, גם הקונפליקט בין הראש שיודע שהקשר הזה עושה לך רע, לבין הלב שנדמה שעדיין מתגעגע וסולח מהר מדי, יוצר בתוכך המון בלבול...

יתכן שהרצון שלך ללמוד לעמוד על שלך מעיד על כוח פנימי שדורש לשמור על עצמך מבלי לאבד את מי שאת... לעיתים להתמודד עם חוויה כל כך מתסכלת עלול לעורר תחושות של אובדן שליטה ובדידות... יקירה, אל תשארי עם הדברים לבד... יש משהו בשיתוף בתחושות, בייחוד תחושות מציפות או מטלטלות, שיכול מאוד לעזור לעשות סדר בראש... אולי שיתוף של אדם קרוב שאת מרגישה איתו בנוח כמו חברה טובה או אחות או אמא יוכל להקל מעט...

במידה ותרצי, את מוזמנת להמשיך לפרוק גם אצלנו בצ'אט של סה"ר - סיוע והקשבה ברשת. זהו מקום בטוח ואנונימי לחלוטין שבו תוכלי להמשיך לשתף במה שיושב לך על הלב ובקצב שלך. אנחנו כאן כדי להקשיב לך ולחשוב יחד איתך. מצרפת לך קישור למטה.

שלך,
מתנדבת סה"ר