למה כל פעם שאני עושה קשר עין עם אנשים אני מרגישה שיש לי עוד שנייה התקף לב?

יש איזושהי אפשרות לא לקבל כל פעם פאניקה ובכל זאת להסתכל לאנשים בעיניים? כי אין כל כך אפשרות להסתכל על הקיר ולדבר עם בן אדם (למרות שזה באמת דבר שהייתי עושה אם זה היה מכובד).

חשוב לציין שאני לא סובלת מסוציופוביה.