בחיים לא הרגשתי ככה

זה ממשיך גם אחרי התיכון כאילו עכשיו סיימתי תיכון ושמרתי על קשר עם חבר אחד ומתמודדים

חיבוק ענק
תמיד תנסי להתחבר ולמצוא אנשים חדשים
אני מאמין שתהיי ממש בסדר
החיים משתנים

מכירים עוד אנשים

דברים משתנים
לפעמים יש יותר לפעמים פחות- תקופות

ממש מבינה את התחושה
ואני מבטיחה לך שזה עובר,תתרכזי מלחזק מה שיש לך במקום להתאבס על מה שאין
מי ששרד איתך עד עכשיו הוא אמיתי
ואת תפגשי עוד כל כך הרבה אנשים וחברים בחיים שלך
זה רק תקופב

צריך לצאת מאזור הנוחות וללכת למקומות שונים לפגוש בהם אנשים בגילך עד שתכירי כאלו שיהיו החברים המושלמים בשבילך ולא פשרה

מבינה אותך לגמרי, זו הרגשה נפוצה במהלך מעברים אפילו מעבר לתוך מסגרת בית ספר.
אבל שתדעי שהתרחקות בסיטואציה כזו לא תמיד באה ממקום של שנאה, כולם כבר מנסים להתחבר לקבוצות ומגלים את תחומי העניין והתחביבים שלהם.
זה לא בהכרח אישי נגדך.
ואל תרגישי אשמה, את עדיין יכולה להעריך את אותה החברה ובו זמנית להתגעגע לחברויות ישנות זה לא סותר בכלל.

וואי גם לי זה קרה וגם לעוד 2 בנות שאני מכירה אישית סיפרו לי שזה קרה להם מהמעבר ליסודי לתיכון. את האמת שלי זה קרה באמצע היסודי ולא בתיכון אבל זה ממש מבאס להיות בחבורה גדולה עם מלא חברים וביום אחד פתאום להישאר לבד בלי חברים זה ממש מבאס ואני מבינה את התחושה של הבדידות שלך. לי לא נשארה אף חברה ביום אחד פשוט לא היו לי חברים בכלל ולא בגלל חרם או משהו כזה סתם פתאום התחיל חרדה חברתית ולא העזתי לדבר עם אף אחד גם עם החברות שהיו לי ואז כבר נשארתי בכלל בלי חברות וזה המשיך גם בתיכון אז זה באמת ממש מבאס. אני לא הצלחתי להתמודד עם זה אבל כן מה שעזר לי שבתיכון הלכתי למישהי שנתנה לי כישורים חברתיים ולימדה אותי איך לתקשר עם אנשים ובכיתה וזה עזר לי מאוד בסוף כן הצלחתי למצוא חברות והיו לי. אני חושבת שזה גם הרבה בגלל הכישורים החברתיים שלימדו אותי אז אולי כן הצלחתי בסוף להתמודד עם זה... מקווה בשבילך שתצליחי למצוא את מה שיעזור לך למצוא עוד חברים שתאהבי אותם והם אותך ובכל מקרה ממליצה לך על כישורים חברתיים מניסיון זה עוזר ממש!
בהצלחה

חפשי פה חברות תחת חיפוש: לבד או
בדידות.
אפשר גם בתגובות שם לחפש מישהי בגילך. תדברו בפרטי ואז תעברו לטלפון.

אדם לא צריך להיות לבד. זה כואב וקשה.
המון בהצלחה!!
תראי. ותמצאי פה https://www.youtube.com/shorts/ys64p3rw7kc

היי
מבינה אותך, זה יכול להיות מאוד מעציב ומבלבל להרגיש שינוי כזה, במיוחד כשאת זוכרת תקופה שבה תמיד היו סביבך הרבה אנשים. המעבר לתיכון לפעמים משנה דינמיקות חברתיות, וקבוצות חברים יכולות להשתנות.זה טבעי להתגעגע למה שהיה פעם, גם אם היום יש לך חברה טובה שאת מעריכה מאוד. שתי התחושות יכולות להתקיים יחד, גם הערכה למה שיש וגם תחושת געגוע למה שהיה.

עם הזמן הרבה פעמים נוצרים גם קשרים חדשים. אולי שווה לנסות להיפתח בהדרגה להיכרות דרך חוגים, פעילויות או תחומי עניין משותפים.

תזכרי שאת לא היחידה שעוברת חוויות כאלה בתקופות מעבר. מחזקת אותך