פריקה, איזה כיף

איזה כיף זה שהיה לי כאב ראש מהאווירה העכורה של המסכים בבית והבלגן והצפיפות הזאת שהחלטתי שלא משנה לאן אני אצא מהבית הזה עם אוזניות להסתובב אפילו עם עצמי ואז מסתבר שההורים שלי רוצים ללכת לגלידה ושאלו אותי אם אני רוצה לבוא והתכוונתי לבוא כי הם אמרו שהם הולכים לגולדן רול אבל איזה כיף שהיה לי 12 אחוז והטלפון שלי לא נטען משום מטען ואני לא מוצאת את האוזניות שלי אז התייאשתי אחרי הרבה תסכול ויצאתי עם טלפום עם בקושי סוללה מחפשת אותם כמו מטומטמת הם בכלל לא היו בגולדן רול וסתם נאלצתי לתקשר עם אנשים וישבתי בספסל מיואשת אחרי שניסיתי ללא הועיל להתקשר אליהן והטלפון שלהם לא זמין ואין לי סוללה בשביל לא לבהות בחבורת ערסים שרבו מכות לידי עד שהתיאשתי לגמרי וחזרתי הביתה והתחלתי לבכות מהעצבים והתחלתי להכין שניצלים ו2 סירי פסטה אחת עם רוטב אחת בלי והגשתי לכל האחים שלי אחד אחד ברמה שלא היה מזלג באיזשהו שלב אז לקחתי מהכיור ושטפתי והבאתי עד אליהם למסך ואז כשכבר הגשתי לעצממ בסוף ובאתי לשבת ההורים שלי חזרו ואמא שלי ראתה את האוכל וזה ואז התחילה להתעצבן בטירוף דכל הזמן מכינים את השניצל ים האלה וזה יקר ובפעם שכברה מישהו הכין באמצע הלילה 3 שניצלים ולא נשאר לה כלום אף פעם (היא הרגע היתה הגלידה סבבה?) והתחלתי להתעצבן על זה שהיא לא נורמאלית שהיא מתעצבנת מזה אז היא אמרה לי טוב והמשיכה להתעצבן עליי אבל לא דיברה אליי היא דיברה עליי עם אבא שלי עכשיו כאילו אני לא מספיק בדיכאון מהאווירה בבית הזה מנסה לצאת לעשות משהו ופשוט יצא כל כך טוב האוכל וזה מה שיש לה להגיד?? היא אכלה מהכל והדרך שלה לומר לי תודה היה להגיד לאחים שלי שיגידו לי תודה (והם כבר אמרו ועדיין אמרו שוב)