אני מרגישה כל כך לבד בימים האחרונים

להעסיק את עצמך בדברים שיסיחו את דעתך וימלאו את הלבד

תמצאי דברים שיעסיקו אותך
כושר ספרים לנגן על גיטרה או פסנתר או מה שיש למלא את הזמן

תהיי עם המשפחה. אם יש לך אחים, אז תבלי איתם/תשחקי איתם/תדברי איתם (לא בהכרח על מה שאת מרגישה, אלא סתם לנהל שיחה רגילה).
אם זה לא הכיוון, אז תנסי לעשות דברים שיעשו אןתך שמחה. כשהתחושה הפנימית שלך טובה אז את מרגישה פחות לבד - זה יכול להיות להתחיל להתאמן, לרוץ, לשחק כדורסל, לצייר, לרקוד, לנגן, לכתוב סיפור/שיר וכו.
אבל אני חושבת שאם את מרגישה לבד - הפתרון הוא להיות בקרבת אנשים שאת אוהבת ושיעזרו לך להפיג את הבדידות.
ומוזמנת כמובן לדבר איתי אם את רוצה :) ❤

שואל השאלה:
תודה❤

יפה שלי אני מבינה אותך.
הרבה מחיי הייתי לבד וככה למדתי שלהיות לבד זה לא נורא כל כך כמו שעושים את זה. את פשוט צריכה למצוא את מה שמשב לך את האושר בלבד.
אני אוהבת ללכת למקומות לבד - רק היום עשיתי פק"ל קפה ספונטני בשטח לבד.
לקחתי איתי מחברת ציור, ספר, קניתי לי משהו טעים לאכול עם התה ובאמת היה לי כל כך כיף.
החברה לימדה אותנו שלהיות לבד זה נורא אבל ברגע שתצאי מהמחשבה הזאת הכל יתבהר לך פתאום.
ללכת לסרט לבד זה כיף, לבית קפה לבד זה כיף, סתם לנגן או לצייר בבית בנחת זה גם כיף. כמובן שגם חברים זה נחמד אבל את לא צריכה לא להנות רק כי את מרגישה לבד ואין לך חברה קרובה כרגע תאמיני לי.
לפעמים הכי טוב זה לבד ואת צריכה ללמוד להנות גם עם עצמך כי בסופו של דבר אנשים באים והולכים, הבן אדם שאת נשאר.

עם זאת אם את שואלת בכוונה של כן למצוא אנשים כי כן, להיות כל הזמן לבד זה לא הכי נחמד תמיד.
ממליצה לך ללכת למסגרת כלשהי - בין אם זאת עבודה, חוג כלשהו, תנועת נןער.. משהו שקצת יתן לך את היכולת לפגוש עוד אנשים ולהקיף את עצמך בסביבה חדשה שאולי תהיה יותר טובה מהסביבה שהייתה לך.

בנוסף, גם עם המשפחה אפשר להנות כמובן(:
לכי עם אחים שלך לאיזה יום כיף רק אתם, תתגבשו מעט.

שואל השאלה:
תודה❤
אני מרגישה לבד לא פיזית, ממש נפשית. הרבה קשרים מתנתקים ואחד בדרך לזה ובגלל שאין לימודים אז אין לי שגרה וזה כל כך מתסכל כי עכשיו אני בבית לבד בודדה..

בת כמה את?

שואל השאלה:
17

זה קשה את צודקת גם אני הרגשתי ככה הרבה פעמים גם בכיתה יא יב לא שעכשיו זה השתנה יותר מדי אבל זה ישתפר אני בטוח שלאט לאט יהיה לך טוב תנסי לדבר אולי קצת עם אנשים
ואם את רוצה הפרטי פתוח תמיד להכל

אני חושבת שהמלחמה מעצימה את זה ממש
להתחבר ולהיות קשובה לעצמך יותר, ולתת לגיטימציה לכל רגש אפשרי שעולה לך
לא לשפוט את הרגשות שלך

תחביבים
הליכה
חוגים קבוצתיים
פסיכולוג

שואל השאלה:
זה הרגשה כל כך נוראית וזה לא עובר לי
^אני לא בעניין של כל זה

מוזמנת גם לפרוק בפרטי בכיף מזדהה איתך ממש גם אני מרגישה את זה

אני מצטערת לשמוע. בדידות היא רגש טבעי, תני לה להיות כרגע. אל תדחיקי את הרגש הזה. תני לזה לצאת החוצה דרך כתיבה (ממליצה על כתיבה בדף ולא במחשב). תדברי עם המשפחה על התחושות שלך או רק תבלי איתם הרבה. תנסי כמה שאפשר להתנתק מרשתות חברתיות ואפילו באתר הזה תגבילי את עצמך, השהייה במסך רק מעצימה את הבדידות. אם את צורכת תוכן במסכים, תעדיפי סרטים או סדרות איכותיים, או אפילו סרטוני יוטיוב ארוכים, ולא תוכן מהיר. יש גם הרבה אפליקציות שעוזרות להגביל את השימוש ברשתות חברתיות.

אני מציעה גם שכל יום תצאי מהבית להליכה קצרה, להיות כל היום בבית זה דבר שמעצים את תחושת הבדידות ואת התחושה של חוסר שגרה. בנוסף, תנסי לצרוך תוכן שמעניין אותך ומעשיר אותך. פודקאסטים (אולי כאלה בנושא הבדידות ופסיכולוגיה בכלל), ספרים (את יכולה ללכת לספרייה שקרובה לבית או לקנות ספרים או להשאיל מאתר 'עברית' דרך קוד של הספרייה). בנוסף, את יכולה לעסוק בהכנת יצירות (אפשר להסתכל בפינטרסט על רעיונות או לחפש 'יומן ויזואלי' ותמצאי שם קורסים אונליין של זה), התנדבות עם ילדים או אוכלוסיות אחרות (התחושה שאחרים צריכים אותך תעזור לך להפיג את הבדידות), וכל עיסוק אחר שמעניין אותך ושהוא מחוץ למסך. אני מתארת לעצמי שאת גם ככה הרבה במסכים בגלל שלומדים בזום, אז תני לעצמך גם זמן לעבד את הרגשות שלך בדרכים שהן מחוץ למסך. מקווה שזה יעזור, ושתמצאי חברים חדשים כמה שיותר מהר ותרגישי אהובה

למה את מרגישה לבד?

אני לבד כל החיים
בסוף מתרגלים הכל זה הסתגלות תמצאי את עצמך במקום לחפש אחרים

צאי לרכב עם האופנוע

וואי גם אני, אני כל כך מבינה אותך, הלוואי והיינו מכירות היה יכול להיות כזה כיף. הייתי מציעה שתכתבי לי בפרטי אבל אין לי מספיק פרחים בשביל זה בגלל שאני על אנונימי

מבינה אותך:)
לי עוזר להיות עם המשפחה ולעשות דברים שבשגרה אין לי זמן אליהם- מסדרת את כל הבית, ללמוד דברים חדשים, לסיים עבודות אם נתנו לך, גם כושר. לפעמים תקופות כאלה זה דווקא לטובה זה נותן לנו אפשרות ללמוד להיות עם עצמנו ולבנות אותנו. רגע לעצור

היי,
מבינה אותך :), כשאין שגרה והקשרים סביבך מרגישים מתרופפים, הבדידות יכולה להיות ממש פנימית ומציפה, גם אם את לא לבד פיזית. זה מצב מתסכל ולא פשוט בכלל. לפעמים מה שעוזר קצת ברגעים כאלה זה לנסות למלא את היום בדברים קטנים, אפילו סתם לצאת לסיבוב קצר, לשים מוזיקה, לראות סדרה שמעסיקה את הראש או לעשות משהו קטן שנותן תחושה של תזוזה. לא כדי "לפתור הכול" , אלא רק כדי להעביר את הרגעים הכבדים. אל תחמירי עם עצמך. תני לעצמך זמן, גם אם עכשיו הכול מרגיש תקוע או ריק. לפעמים תחושות כאלה באות בגלים ולא נשארות באותה עוצמה כל הזמן. נסי לקחת את זה יום-יום, צעד קטן בכל פעם, ולזכור שלא הכול חייב להסתדר מיד. אולי גם עשייה שנותנת תחושת סיפוק אישי, כמו התנדבות במשהו שאת מתחברת אליו, יכולה קצת למלא את היום ולהקל על תחושת הבדידות.

טוב שכתבת ושיתפת.
שולחת לך חיבוק מרחוק.

שואל השאלה:
תודה לכולכם אני אוהבת אותכם❤

היי יקרה,
אני שומעת את הבדידות העמוקה שאת חווה בימים האחרונים, וגם את הצורך המאוד ברור שלך לא לשמוע שוב את העצות הרגילות שלא תמיד עוזרות כשמרגישים ככה. חשוב לי לומר שהרגשות שלך הם המציאות שלך, ולפעמים כשהלבד מרגיש כל כך כבד, דווקא המחשבה על אינטראקציה חברתית או על הצורך להסביר את עצמך לחברה מרגישה כמו מעמסה שאת פשוט לא פנויה לה כרגע...
לפעמים מה שהכי נחוץ זה פשוט מרחב שבו אפשר להיות עם הכאב הזה בלי שום ציפייה לצאת מזה או להיפגש, אלא רק לקבל הכרה במה שעובר עלייך. אני מזמינה אותך אלינו לסה"ר, לשיחה אנונימית ושקטה שבה תוכלי לפרוק את מה שיושב על הלב מול מישהו שפשוט יהיה שם איתך, בלי שיפוטיות ובלי לנסות לתקן את המצב בעצות שלא מתאימות לך. אנחנו מחכים לך בצ'אט שלנו כדי לחפש יחד סדקי אור בתוך המועקה הזאת, מצרפת לך לינק.
שלך,
מתנדבת סה"ר

לצייר, לשמוע מוזיקה, ללמוד שפה, ללמוד נגינה, ליצור ספר או שיר ,לראות סדרה/סרט
אם את רוצה הפרטי שלי פתוח ואני כאן:)