11 תשובות
תתעלם ממנו עד שתראה שאנשים לא מסכימים איתו
בעיקר לא לחשוב על זה מזדהה לגמרי
אני לפעמים יכולה להבין את התחושות שאתה חווה. זה מאוד קשה להתמודד עם חרדה חברתית ולנסות להתמודד עם הפחד של מה יחשבו עליי, ואיך אני בסיטואציה הזו והאם אני בסדר. מחשבות כאלו ואחרות רוב הזמן יכולות לתסכל ולהציק, ולפעמים פוגעות בתפקוד שלנו והסיטואציות בהם אנחנו נמצאים, קשה לי מאוד להגיד את זה כך כי גם אני לא מושלמת שגם אני לפעמים לא מצליחה, אבל לנסות כמה שיותר מהקול הזה, לא לתת לא להשפיע עליך, לנסות להתרכז בסיטואציה ולא במחשבה שמטרידה אותך, זה באמת קשה לעשות את זה וזה לוקח הרבה זמן אבל עצם העובדה שמנסים להתעלם מהקול המטריד הזה, זה כבר התחלה והתקדמות, וזה מעיד המון עליך על העובדה שאתה משתף בתחושות שלך ותדע שאני תמיד פה כדי לעזור ואני תמיד אשמח לעזור עד כמה שאני יכולה :)
שואל השאלה:
תודה לכם מעודד ממש :)
תודה לכם מעודד ממש :)
אנונימי
זה משהו שהרבה אנשים חווים. הקול הזה ששופט אותך כל הזמן יכול לגרום להימנע מסיטואציות חברתיות ולהרגיש מתיש מאוד.
מה שיכול לעזור זה לזכור שמחשבות הן לא עובדות רוב האנשים בכלל לא שמים לב לדברים הקטנים שאנחנו חושבים עליהם. כדאי גם להתחיל לאט, עם שיחות קטנות או מצבים חברתיים קצרים, כדי להתרגל בהדרגה.
וגם לדבר עם מישהו קרוב או איש מקצוע יכול מאוד לעזור. זה תהליך שלוקח זמן, אבל כן אפשר ללמוד להתמודד עם זה ולהרגיש יותר רגוע עם אנשים
מה שיכול לעזור זה לזכור שמחשבות הן לא עובדות רוב האנשים בכלל לא שמים לב לדברים הקטנים שאנחנו חושבים עליהם. כדאי גם להתחיל לאט, עם שיחות קטנות או מצבים חברתיים קצרים, כדי להתרגל בהדרגה.
וגם לדבר עם מישהו קרוב או איש מקצוע יכול מאוד לעזור. זה תהליך שלוקח זמן, אבל כן אפשר ללמוד להתמודד עם זה ולהרגיש יותר רגוע עם אנשים
למה שכתבת (teltel24), אני מסכימה באמת עם מה שאתה כותב. תמיד יש הרבה הבדל בין המחשבה למציאות, אני אישית מטופלת בטיפול cbt (אני מטופלת בגלל הפרעה טורדנית כפייתית, ואין לי ידע רפואי מעבר למה שאני כותבת לכן חשוב לי לציין זאת), אגב חשוב לי לציין זאת לכותב השאלה, יש לי טבלה שהפסיכולוגית שלי הביאה לי במידה ואתה מעוניין, ובאמת שהיא מאוד מועילה אשמח לשלוח ולעזור :)
לי מאוד עזר עם החרדה חברתית שפשוט הצבתי לעצמי מטרות ואני עדיין מציבה
מטרות כמו נגיד אם אני בשיעור ואני מפחדת להצביע אז דווקא להצביע ודברים כאלה
החרדה החברתית שלי לא נעלמה לגמריי אבל חד משמעית היא פחות והיום אני דיי זורמת ופחות מתביישת ושופטת את עצמי על דברים כאלה
מטרות כמו נגיד אם אני בשיעור ואני מפחדת להצביע אז דווקא להצביע ודברים כאלה
החרדה החברתית שלי לא נעלמה לגמריי אבל חד משמעית היא פחות והיום אני דיי זורמת ופחות מתביישת ושופטת את עצמי על דברים כאלה
אני חושב שמה שהכי עזר לי בתקופה שזה היה לי זה לעשות צעדים קטנים
כלומר לא עכשיו בבת אחת לטרוף את העולם אלה לאט לאט
ומה שעודד אותי זה כל פעם ליראות שלא באמת קורה לי כלום וזה סתם המוח "עובד על הגוף"
אחרי כל פעם שעשיתי משהו קטן אמרתי לעצמי בראש
רואה? הכול בסדר ולא קרה כלום
זה מה שמאוד עזר לי אישית
כלומר לא עכשיו בבת אחת לטרוף את העולם אלה לאט לאט
ומה שעודד אותי זה כל פעם ליראות שלא באמת קורה לי כלום וזה סתם המוח "עובד על הגוף"
אחרי כל פעם שעשיתי משהו קטן אמרתי לעצמי בראש
רואה? הכול בסדר ולא קרה כלום
זה מה שמאוד עזר לי אישית
אני בזה ויש לזה טיפול עדיף אצל פסיכולוגית או עובדת סוציאלית אולי גם יועצת שכבה, אצלי פשוט אני עובדת על משהו אחר בימים האלה אז אני לא יכולה לעבוד על זה
אני כלכך מזדהה איתך
הטריק שלי זה לענות לקול
למשל הקול אומר "הם בטוח חושבים שאני מוזר" לענות לו בתשובה חיובית
"הם אוהבים אותי ולא עשיתי שום דבר לא בסדר" סתם דוגמה שהמצאתי עכשיו ממש לעבוד על דיבור פנימי לענות לו. המחשבה בראש היא לא המציאות.
טריק נוסף זה לזכור שזה רק הקול הזה שמנסה לשבש לך, הוא לא מנהל אותך ולא שולט בך, אתה יכול לשלוט בו, שהחרדה רואה שהיא מצליחה לשתק אותך ולשלוט בך היא שואבת אותך לבפנים, ברגע שאתה שאתה מבין שזה רק קול שלילי בראש ולא המציאות ושאתה יכול לשנות אותו אתה נרגע ומרגיש יותר בשליטה. כשאתה לא נותן לחרדה לסחוף אותך היא מוותרת כי אין לה מול מי
עוד טריק שעובד לי עם הזמן, תנסה גם אם אתה שומע את הקול בראש שמוריד ומלחיץ אותך, להמשיך כרגיל לא לתת לו להלחיץ אותך כי זה מה שהוא רוצה ומנסה לעשות, אומנם כדי "לשמור" עלייך אבל זה לא באמת ככה, זה מנגנון הגנה שיצא משליטה שלא לצורך ששואב אותך אליו, תנסה גם אם אתה שומע את הקול בראש פשוט להמשיך כרגיל, אני יודעת זה נשמע קלישאתי ולא באמת פרקטי אבל ברגע שלא תיתן לקול הזה להסיח את דעתך מהסיטואציה באופן טבעי אתה תחזור למצב הטבעי שלך ללא החרדה שמתשלטת, לפעמים זה יקרה בלי שתשים לב
מניסיון, ככה כל פעם תצבור ביטחון ותראה שזה פשוט סתם קול בלי משמעות שמנסה את כוחו, וכל פעם שתשמע אותו זה פחות ישפיע עלייך ותוכל להמשיך כרגיל עד שאתה תהיה בשליטה מלאה.
שים לב, גם אם אתה "מפקשש" לפעמים או שהחרדה כן הצליחה לשאוב אותך לרגע, אל תילחץ יותר זה טבעי ונורמלי וזה חלק מהתהליך, ברגע שתילחץ מהחרדה מהחוסר שליטה זה יתגבר והלופ לא יסתיים
אם בזמן שזה קורה לך תדבר עם עצמך ותגיד זה בסדר זה נורמלי וזה יעבור וזה שום דבר תנשום עמוק ותמשיך כרגיל זה לא יהיה סיפור גדול. תנסה כל פעם לעשות עוד צעד ועוד צעד ולאט לאט תבוא איזה מכה גדולה שלא תבין מאיפה היא באה ופתאום תיפתח יותר תשתחרר יותר תדבר עם אנשים בקלילות תתחבר יותר, כי הצעדים הראשונים הם הקשים (ותן לי לגלות לך כשעושים את הדברים האלה שכלכך פחדת מהם פתאום רואים שזה לא כלכך מפחיד כמו שהמוח גרם לנו לחשוב) ולא כמו שאתה מדמיין לעצמך בראש, הם פשוט קשים אבל ההבאים בתור הרבה יותר קלים, ושהגוף והמוח מתרגלים זה ניהיה הרבה יותר קל, כי אתה בעצם מתעמת מול החרדה ומראה לה שהיא לא השולטת כאן ושהכל בשליטה שלך והכל בסדר מהישרדות זה יהפוך למצב הטבעי שוב. והכל ירגיש הרבה יותר קל וטבעי ותחושת ביטחון תחזור לך. אל תוותר ואל תתייאש עם כמה שזה מפתה בגלל הקושי ששובר, תזכור זה לא מאוזן ולא יציב אבל זה לא אומר שזה לא יתייצב וישתלם.
יש לי עוד טיפים ושיטות שיכולות לעזור כי עד לפני יותר מחצי שנה התמודדתי עם חרדה חברתית חמורה, עשיתי תהליך גדול ואני עדיין בתוכו וכמו שאמרתי הוא לא יציב ואני מתמודדת איתה וגם לי יש עוד עבודה לעשות. אם תרצה הפרטי שלי פתוח בשבילך, בהצלחה מאמינה בך
הטריק שלי זה לענות לקול
למשל הקול אומר "הם בטוח חושבים שאני מוזר" לענות לו בתשובה חיובית
"הם אוהבים אותי ולא עשיתי שום דבר לא בסדר" סתם דוגמה שהמצאתי עכשיו ממש לעבוד על דיבור פנימי לענות לו. המחשבה בראש היא לא המציאות.
טריק נוסף זה לזכור שזה רק הקול הזה שמנסה לשבש לך, הוא לא מנהל אותך ולא שולט בך, אתה יכול לשלוט בו, שהחרדה רואה שהיא מצליחה לשתק אותך ולשלוט בך היא שואבת אותך לבפנים, ברגע שאתה שאתה מבין שזה רק קול שלילי בראש ולא המציאות ושאתה יכול לשנות אותו אתה נרגע ומרגיש יותר בשליטה. כשאתה לא נותן לחרדה לסחוף אותך היא מוותרת כי אין לה מול מי
עוד טריק שעובד לי עם הזמן, תנסה גם אם אתה שומע את הקול בראש שמוריד ומלחיץ אותך, להמשיך כרגיל לא לתת לו להלחיץ אותך כי זה מה שהוא רוצה ומנסה לעשות, אומנם כדי "לשמור" עלייך אבל זה לא באמת ככה, זה מנגנון הגנה שיצא משליטה שלא לצורך ששואב אותך אליו, תנסה גם אם אתה שומע את הקול בראש פשוט להמשיך כרגיל, אני יודעת זה נשמע קלישאתי ולא באמת פרקטי אבל ברגע שלא תיתן לקול הזה להסיח את דעתך מהסיטואציה באופן טבעי אתה תחזור למצב הטבעי שלך ללא החרדה שמתשלטת, לפעמים זה יקרה בלי שתשים לב
מניסיון, ככה כל פעם תצבור ביטחון ותראה שזה פשוט סתם קול בלי משמעות שמנסה את כוחו, וכל פעם שתשמע אותו זה פחות ישפיע עלייך ותוכל להמשיך כרגיל עד שאתה תהיה בשליטה מלאה.
שים לב, גם אם אתה "מפקשש" לפעמים או שהחרדה כן הצליחה לשאוב אותך לרגע, אל תילחץ יותר זה טבעי ונורמלי וזה חלק מהתהליך, ברגע שתילחץ מהחרדה מהחוסר שליטה זה יתגבר והלופ לא יסתיים
אם בזמן שזה קורה לך תדבר עם עצמך ותגיד זה בסדר זה נורמלי וזה יעבור וזה שום דבר תנשום עמוק ותמשיך כרגיל זה לא יהיה סיפור גדול. תנסה כל פעם לעשות עוד צעד ועוד צעד ולאט לאט תבוא איזה מכה גדולה שלא תבין מאיפה היא באה ופתאום תיפתח יותר תשתחרר יותר תדבר עם אנשים בקלילות תתחבר יותר, כי הצעדים הראשונים הם הקשים (ותן לי לגלות לך כשעושים את הדברים האלה שכלכך פחדת מהם פתאום רואים שזה לא כלכך מפחיד כמו שהמוח גרם לנו לחשוב) ולא כמו שאתה מדמיין לעצמך בראש, הם פשוט קשים אבל ההבאים בתור הרבה יותר קלים, ושהגוף והמוח מתרגלים זה ניהיה הרבה יותר קל, כי אתה בעצם מתעמת מול החרדה ומראה לה שהיא לא השולטת כאן ושהכל בשליטה שלך והכל בסדר מהישרדות זה יהפוך למצב הטבעי שוב. והכל ירגיש הרבה יותר קל וטבעי ותחושת ביטחון תחזור לך. אל תוותר ואל תתייאש עם כמה שזה מפתה בגלל הקושי ששובר, תזכור זה לא מאוזן ולא יציב אבל זה לא אומר שזה לא יתייצב וישתלם.
יש לי עוד טיפים ושיטות שיכולות לעזור כי עד לפני יותר מחצי שנה התמודדתי עם חרדה חברתית חמורה, עשיתי תהליך גדול ואני עדיין בתוכו וכמו שאמרתי הוא לא יציב ואני מתמודדת איתה וגם לי יש עוד עבודה לעשות. אם תרצה הפרטי שלי פתוח בשבילך, בהצלחה מאמינה בך
פסיכולוג