אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי (פריקה)

שולחת לך חיבוק, מכירה את הבדידות והריקנות שאת חווה, ואני מזכירה לך שהחיים הם דינאמיים ודברים משתנים והסביבה שלך ואת משתנים גם, איך שאת מרגישה היום זה לא איך שתרגישי עוד שנה, שנתיים וכן הלאה. את מוזמנת לשתף איתי אם את מרגישה בנוח, אני אוהבת להיות אוזן קשבת, גם אם לא יהיו לי פיתרונות

אני חיי אותה מציאות מבין אצ הכאב

מסכים עם הזאתי שלמעלה
זה בתאכלס תקופות חולפות לפעמים זה קורה לי (רוב הזמן) מקווה שתעברי את זה ויהיה לך טוב ואם באלך מוזמנת לשתף

היי לך,
שומעת את הכאב במילים שלך...
אולי זה מרגיש כאילו העולם ממשיך להסתובב ואת נשארת שקופה... התחושה הזו שלאף אחד לא באמת אכפת אם את מצליחה להחזיק את הראש מעל המים או לא, היא אחד הדברים הכי בודדים שאדם יכול להרגיש.
מתארת לעצמי שהיית רוצה להרגיש שרואים אותך ואת הקושי שלך...

לא מובן מאליו שהצלחת לשתף במה שאת מרגישה במרחב...לפעמים זאת התחלה שעוזרת למחנק שיש בגרון להשתחרר קצת... אם יש מישהו בסביבתך שאת מרגישה איתו בנוח אפשר לנסות לשתף אותו... ובכל מקרה תדעי שאת לא לבד אנחנו כאן איתך.

מזמינה אותך לדבר איתנו, אני מתנדבת בעמותת סה"ר, כאן עבורך בכל זמן שתרגישי צורך לדבר או לשתף. המתנדבים שלנו זמינים להקשיב לך במרחב בטוח ומכיל לכל רגש, תהייה או מחשבה ללא ביקורת, ללא לחץ, רק הקשבה אמיתית עם הרבה חמלה והבנה. ניתן לפנות אלינו דרך הלינק המצורף לצ'אט.
מחכה לך,
מתנדבת סה"ר.