איך מה שכתבתי? כתבתי את זה על מישהו שיצאתי איתו תקופה ואתמול נפרדתי ממנו..

הסתכלתי לו בעיניים וכל מה שרציתי זה לבכות
והוא אמר שזה מחרפן שאי אפשר לקלוט את מה שהעיניים שלי משדרות
קצת התאהבתי במבט שלו
מבט שמחפש צרות
אבל אני ילדה תמימה עדיין ויש לי גבולות
כל הזמן היה לי חלום שיתאהב בי בחור רע כמוהו
אבל אף לא באמת הצלחתי
לסמוך עליו או להבין אותו
אבל החיוך שלו היה כובש
והוא היה כלכך מושך
הוא נתן לי מעט ביטחון והרבה תחושה של סכנה
ואני התמכרתי
ככה עברו להם חודשיים
בהם הרגשתי שהוא לא באמת בשבילי
אבל בגלל שהתמכרתי
היה לי כלכך קשה לצאת
ואני עדיין קצת מתגעגעת
הוא עזר לי להרגיש דברים שמאוד רציתי
חוויתי חוויות
חציתי כמה גבולות
אבל עכשיו כשזה נגמר
הגיע סוף של עוד יום
וכל שנשאר זה רק אני והזכרונות