זה לגיטימי שאני מפחד מדבר כזה? לגבי חרמות, כנסו בבקשה

כל פחד הוא הגיוני

הגיוני ביותר
לדעתי זה ממש סבבה אם תדבר עם דודה שלך, אתם משפחה

ברור שיש את עניין השיתוף, אבל לעתים אפשר להיווכח בכך חיצונית. בין אם זה ההורים, המורים וכו'. תראה, גם אם תדבר עם דודה שלך - מה זה ישנה בסופו של דבר? זו בעיה שמרבית ההורים מודעים לקיומה בצורה כזו או אחרת, אבל הכדור נשאר במגרש של הילדים.

שואל השאלה:
כי ילדים לא תמיד משתפים.

ילדים הם אותם ילדים לא משנה מתי. לצערנו הבעיה הזו תמיד הייתה ותמיד תהיה קיימת (והנטייה של מבוגרים להחרים כל מה שלא נראה להם לא בדיוק עוזרת...).
בוודאי שזה לגיטימי לחשוש. יכול להיות שזה רק חרדה מהצד שלך וזה לא משהו שהולך להתממש. אם אתה חושב שזה מוחשי, דבר עם אמא שלה. בכל זאת, אני לא בטוח שיש צורך. אתה חושב שהיא לא תשים לב במקרה כזה, אם חלילה יקרה?

הפחד הזה הגיוני לגמרי, זה דבר שמאוד תפס תאוצה בעשור האחרון ולגיטימי שזה מפחיד אותך

אנונימי יקר,
קוראת את מה שכתבת ומתארת לעצמי כמה סחוט ומוטרד אתה מרגיש מתוך הדאגה שלך. הרצון שלך לעשות כמיטב יכולתך למען האחיינית שלך ייתכן וגורם לך לתחושת חוסר אונים. יכולה לתאר איך העובדה הזו ייתכן וגורמת לך לחוסר שקט בניסיון למצוא את התשובה הנכונה. קשה לדמיין כמה קושי יש בהתמודדות עם המחשבות האלו לבד. הבחירה לכתוב כאן, לא מובנת מאליה ומאפשרת לנו לחבק אותך, ולהציע לך יד תומכת, גם אם היא רק בהתכתבות ואולי זה יאפשר לך לראות כמה נקודות של אור בתוך הרגשות שאתה מתאר. חשוב לנו שלא תישאר עם זה לבד. לפעמים להסתכל סביבך ולראות אולי קיים אדם קרוב אחד שיוכל לתת לך יד ולהיות אוזן קשבת יכול לעזור. ואולי לפעמים אנחנו זקוקים לשיחה או יד מכוונת של אדם שלא מכיר אותנו ונוכל לשתף את הרגשות והתחושות שלנו באופן חופשי ופתוח.
אצלנו בסה"ר (סיוע והקשבה ברשת) יש אפשרות לפנות לצ'אט שם תוכל להתכתב באופן אנונימי עם מתנדב/ת של סה"ר שי/תקשיב לך. אם תבחר באפשרות הזו מצרפת לך לכאן את הלינק לצ'אט:
שלך,
מתנדבת סה"ר