מתנדבי מדא תוכלו לספר על המקרים הכי נוראיים ומזעזעים שהיו לכם ואיך התמודדתם?

הקיאו עליי, בתכלס הוא אכל משהו שהוא לא בתוקף עם פטריות ועובש . קיבל תגובה אלרגית מהעובש השפתיים התחילו להתנפח לו ממש הוא אמר בקול חלש שיש לו להקיא

באתי להביא לו שקית הקאה וברגע שבו הראש שלי היה מעל שלו הוא הקיא לי על הפרצוץ והחזה.. מגעיל מאוד כן כן

יש לך עוד זמן אבל לא

המקרה הראשון שלי אי פעם במדא היה תלייה
אדם שהתאבד בגן שעשועים וזה היה לפני המון שנים אבל זה מסוג המקרים שלא שוכחים

שואל השאלה:
^^^^אנשים סקרנים או אנשים בקורס 60 אני מניחה?

הכי חשוב שתדעי שזה גם בסדר לפנות ולבקש עזרה
יש נטייה מאוד גדולה למתנדבים תמיד לנסות להראות שכלום לא מזיז להם

אבל זה חשוב גם לדעת לדבר על הדברים אם את מרגישה שזה לא עושה לך טוב , ומדא יכולים לספק פסיכולוג (לא ניסיתי או שמעתי על מישהו שעשה את זה אי פעם אבל נטו שתדעי)

שואל השאלה:
^ תודה ❤

למטופל התפוצץ וריד ברגל והוא חיכה שעתיים עד שהתקשר למדא. הרגל שלו היתה נראת מבחילה ברמה ששנתיים לא הצלחתי להתקרב לבשר אדום או טחון.
יש מקרים יותר קשים, אבל זה היה מזעזע.
בנוסף, הוא שכן של סבא וסבתא שלי, אז ההתקף לב שעברתי בנסיעה בגלל הספק שאולי המקרה אצלהם היה חוויה בפני עצמה.

אני באופן אישי ניתקתי את הרגש ברוב המקרים, כך שלא הזדעזעתי ממקרים קשים, אבל ממקרים מגעילים אי אפשר להתנתק לצערי.

נזכרתי גם במקרה ששבר לי את הלב.
כל שנה מתנדבים מתרימים בסופרים בחגים עבור נזקקים. באחת הפעמים שהתנדבתי לזה, השומר של הסופר, אדם מבוגר, כנראה הרגיש בטוח לידנו בגלל המדים, והוא סיפר לנו שהוא בודד ושאין לו אף אחד, שלילדים שלו לא אכפת ממנו ושהוא ניסה להתאבד כמה פעמים עם אזיקון. הוא סיפר את זה ושנייה לאחר מכן הראה לנו ביוטיוב סרטון על סיפור תנכי שהוא אוהב. נשבר לי הלב לרסיסים באותו יום.

כריתת ראש מלאה

לא ממש היו לי
פעם הגעתי למקרה ופשוט היתה גופה כל הספה
אבל לא יצא לי לראות דברים ממש מזעזעים

אוי היו לי הרבה מקרים נוראיים יותר אבל אני לעולם לא אשכח שראיתי מישהו מתאבד מול העיניים שלי ממש פשוט את הקפיצה וההתרסקות
וכאילו ההלם הראשוני שלך חייב להיעלם כי את צריכה לרוץ לטפל בו

^ איך מתגברים על ההלם הראשוני אבל?
איך להכין את עצמי ולהיות בגישה של אני הבן אדם האחראי עכשיו ולא לקפוא או להתחרפן

וואו אני מעריצה אתכם ברמות

אוקיי אז זה היה לפני חודשיים בערך במשמרת השנייה שלי בסה"כ, זה קרה באותה משמרת שתי המקרים, מקרה ראשון קיבלנו מקרה של אישה בת 50 שנאנסה, היינו צרכים לפנות אותה היא הייתה מסוממת וראו סימני תקיפה, קיצר טראומתי. כמה שעות אחרי אותו מקרה ממש בסוף המשמרת קיבלנו מקרה של החאייה, אבל זה לא היה החייאה רגילה, זאת הייתה גופה שהייתה שם כבר כמה זמן והיינו צרכים לראות אישה בת 62 שנראת כמו גוש חימר בגלל כל הזמן שעבר. קיצר גם זה דיי טראומתי

היה לי קטיעת רגל מתחת לברך וקיבלנן את הקריאה בתור חשש לחיי אדם אז חשבנו שיהיה קריאה קלה, נסענו לנמל וחיכינו שיביאו את הבן אדם מהספינה וכשהם הורידו אותו אני וחברה שלי ראינו כף רגל אחת והשנייה הייתה מרופדת בצמרת גפן עם חסם עורקים קאט עליה והיה לו גם דימום מהראש התחלנו את הנסיעה כדי להגיע לאט"ן ואז הנהג לחץ ברקס חזק כי לא פתחו לנו שער ואז התגלתה לנו הרגל עם כל בעצם בחוץ ובריכה של דם קיצור ראינו את הרגל מבפנים זה היה מגעיל מאוד

הרעלת אלהוכול עם הכרה מעורפלת וטונה הקאות שרק אני תפעלתי
מישהו עם שבץ וקשיים בנשימה ומדדים לא יציבים
רגל קטועה כמעט לגמרי
מישהו שהתקפל לבייגלה מטרקטורון שהוא התהפך איתו
בן אדם שנשבר לו הפרצוף מהתגלגלות במדרון בנסיעה עם אופנועי שטח
מיותר לתאר את הצרחות במקרי טראומה שמקפיאות דם גם של פראמדיקים

וואי כולם פה מטורפים ברמותת

זה לא היה במשמרת אבל ישר איך שסיימתי את הקורס, חודש בערך אחרי, לפני משמרת ראשונה, באיזה בוקר יום שישי רנדומלי תינוקת בבניין שלנו טבעה ואני הייתי הראשונה להגיע
לפני שזה קרה חשבתי שיהיה לי קשה לראות גופות ודברים כאלה, לא משנה כמה הכנתי את עצמי לזה, והאמת? זה לא היה נורא בכלל
מרוב ההיכון שהייתי בו לעזור לה בכלל לא שמתי לב שאני נוגעת בטכנית גופה של ילדה בת פחות משנתיים
עשיתי החייאה ועד שמדא הגיעו חזר דופק :)
וכמה שהמקרה הזה היה עוצמתי בשבילי היה מה שהוכיח לי שכדאי לי להישאר במדא.
התינוקת בסדר לגמרי והיא יצאה בלי פגיעה מוחית (אחרי דקות ארוכות בלי חמצן למוח)
מדא יביא לך כל כך הרבה כלים וערכים, לא משנה כמה המראות יהיו קשים, אז אל תפחדי❤
בלי קשר אני פה בשבילך לכל שאלה או ייעוץ שקשורים למדא ולהתנדבות המטורפת הזאת

^ וואו מטורף!!!

^❤