3 תשובות
כשחסרים ויטמינים, צריך לאכול יותר פירות וירקות
גורם אוטואימוני (חיסון עצמי): שיבוש קל במערכת החיסון גורם לה לתקוף באופן זמני את תאי רירית הפה.
גורם פתוגני: ייתכן שהאפתות קשורות לנגיף ההרפס או לפתוגן אחר. סברת הגורם הפתוגני קיבלה משנה תוקף לאחר שבשנת 1982 התברר כי החיידק helicobacter pylori הוא הגורם לכיבי קיבה; למרות זאת טרם הוכח קשר ודאי בין אפתות ובין פתוגן כלשהו. הפצעים בפה ובשפתיים, להם גורם נגיף ההרפס, אינם קשורים כלל לאפתות (פצעי ההרפס מדבקים מאוד; אפתות אינן מדבקות).
גורם טראומטי: אפתות מופיעות אצל אנשים רבים לאחר שנשכו את השפה או הלחי במהלך האכילה. אפתות מופיעות גם אצל אנשים המטופלים בגשרים ובטבעות שיניים למיניהם; הללו מסוגלים להשתפשף כנגד רירית הפה ולגרום לאפתות.
גורם מטבולי: ייתכן שחוסר בוויטמינים, חומצות אמינו ומינרלים מסוימים (משוער כי מדובר בחומצה פולית, ברזל, אבץ, ליזין וויטמין b12) גורם להופעת האפתות.
גורם אלרגי: רגישות למזונות מסוימים (שומנים, שוקולד, קטשופ, מזונות חריפים או מטוגנים). ייתכן ש-sds (ראשי תיבות של sodium dodecyl sulfate, נתרן דודציל גופרתי; נקרא גם sodium lauryl sulfate או sls בקיצור; ראו גם: אלקטרופורזה), חומר נפוץ במשחות שיניים, וכן אמלגם - החומר הנפוץ ביותר בסתימות שיניים - גורמים לאפתות.
גורם הורמונלי: ייתכן שמחסור או עודף בהורמונים מסוימים גורם לאפתות.
גורם פתולוגי: אפתות מופיעות לעתים כתסמין של מחלות שונות: כרסת, דלקת הבטן (קוליטיס), מחלת קרוהן ועוד. אפתות מופיעות כתופעת לוואי של טיפולים כימותרפיים בחולי סרטן.
גורם פסיכולוגי: לחץ נפשי, עייפות.
לרוב מזיהום בפה שנוצר כתוצאה מהכנסת חפצים לפה