תשובה אחת
מה הסדר של חמש המגילות בספרי התנ"ך?
לא תמיד היו המגילות בקובץ אחד. בתקופה שבה נכתבו ספרי המגילה כמגילות קלף, הייתה כל מגילה קיימת בנפרד. רק אחר-כך, כאשר החלו לכתוב ולכרוך את ספרי התורה במצחפים, היה צורך לארגן ולסדר את המגילות, וכך נקבעו שתי צורות סדר שונות.
באשכנז סידרו את המגילות לפי סדר החגים. פסח, לפי הלוח הקדום שבתורה, הוא החג הראשון, ולכן בראש המגילות - מגילת שיר השירים, שאותה קוראים בפסח; מגילת רות - היא השנייה, וקוראים אותה בחג השבועות; מגילת איכה - שלישית, ונקראת בתשעה באב; קהלת - רביעית, וקוראים אותה בסוכות; ומגילת אסתר, האחרונה לפי סדר זה, נקראת בפורים.
בספרד סידרו את המגילות לפי סדר התקופות שבהן עוסקות המגילות:
במגילת רות - הסיפור מתרחש בתקופת השופטים, ולכן היא הראשונה.
שיר השירים וקהלת, שכתיבתן מיוחסת לשלמה המלך, הן מתקופת הבית הראשון, ולכן הן מסודרות אחרי מגילת רות.
מגילת איכה עוסקת בסוף תקופת הבית הראשון, בחורבן, ולכן היא הרביעית לפי סדר התקופות.
ומגילת אסתר מתארת אירועים שקרו ליהודים בזמן ממלכת פרס, ולכן היא האחרונה.
הכינוי "מגילה" והמנהג לקרוא את המגילה בבית הכנסת בחגים נזכרים לראשונה במסכת סוֹפרים (יד, ג), שהיא מסכת מאוחרת. את חמש המגילות קוראים בבית הכנסת בחמישה חגים שונים, ויש קשר בין המגילה לבין החג שבו קוראים אותה:
בפסח - קוראים את מגילת שיר השירים: בשל הקשר בין האביב, שהוא העונה המתוארת במגילה, לבין ראשיתו של העם; כי חג הפסח ויציאת מצרים חלו באביב; בשל האַלֶגוֹרְיָה (=תיאור סִמְלי), לפיה שיר השירים מתאר יחסי נישואין בין הדוֹד - ה' לרעיה - כנסת ישראל.
בשָׁבוּעוֹת - קוראים את מגילת רות: כי האירועים המתוארים במגילה מתרחשים בתקופת קציר השְׂעוֹרִים, שהוא גם זמנו של חג השבועות; כי לפי המסורת דוד המלך נולד ונפטר בחג השבועות, והמגילה מתארת את תולדות משפחתו; כי לפי המסורת התורה ניתנה בחג השבועות, ושתיהן - התורה ומגילת רות - מדגישות ערכים של חֶסֶד.
בט' באב - קוראים את מגילת איכה: משום שתוכן המגילה הוא קִינָה על חורבן בית המקדש, ותשעה באב הוא יום חורבן הבית.
בסוכות - קוראים את מגילת קֹהֶלֶת: כי לפי המדרש קֹהלת נכתב על ידי שלֹמֹה בזיקנתו, בסיום חייו, וסוכות הוא חג האסיף, המציין את סיום העונה החקלאית; חג הסוכות הוא חג השִׂמחה, ובקֹהלת נאמר פעמיים כי יש לשמוח (פרק ב' 2; פרק י"א 9); כי לפי מלכים א', ח' 2, שלמה קִיֵים את "מצוות הַקְהֵל" (שבדברים ל"א 12), בחג הסוכות; כי המילה "הַקְהֵל" מתקשרת ל"קָהָל", "קֹהֶלֶת", "אֲסוּפָּה", "אָסִיף".
בפורים - קוראים במגילת אסתר: כי המגילה מתארת את המאורעות שהביאו לקביעת חג הפורים.