זה קורה לכם גם?

קורה לכם שאתם מנסים לעשות טוב להורים שלכם
אז אתם מנסים להתנהג הכי מכבד ולהתאפק ולשתוק כשצריך
אתם מסדרים את הבית מנקים אותו ושומרים על האחים הקטנים שלכם
אתם ממש משתדלים לעשות דברים שבדרך כלל אתם לא עושים רק כדי שיתחילו להעריך אתכם אפילו קצת
זה נמשך לתקופה ואז אתה מרגיש עייף
ויש רגע אחד שמבקשים ממכם משהו כשאתם כבר עייפים מהחיים שלכם ורק רוצים רגע שקט
אז כל מה שאגרתם מתפוצץ לכם ואתם מגלים שכל מה שעשיתם לא מוערך והם מתחילים להוציא משפטים שהם לא יודעים שמשפיעים עליך מאוד
מתחילים להגיד כמה אתה ילדים חרא וכמה שלא מגיע לכם כלום ממה שיש לכם
אתם מבינים שההורים שלכם עייפים ושצריך לעשות מה שהם אומרים ולכבד אותם
אבל אם הם לא מעריכים ומודים כשהם טועים איך הם מצפים שאני אמשיך לעשות את מה שאני מנסה לעשות בשבילם?
ובהזדמנות זו אני מקווה ומתפללת שאת הילדים שלי אגדל ביותר רגישות אהבה וחום. אמן