תשובה אחת
ראשית, הרשי לי לברך אותך על השאלה הנבונה כל כך.
רבים סבורים שעניין החינוך הפיננסי נדרש מגיל יותר בוגר כגון נעורים או אף אחרי צבא.
למיטב הבנתי ובדיקת העניין מהיבטים של התפתחות אישית של ילדים, מברר אחרת.

ילדים רוכשים מושגים מתמטיים ואחרים בגיל צעיר. אז אם ההורים שוגים למשל וקוראים לרבוע מרובע או למעגל עגול, הם שותלים מושגים שגויים במוחו של הילד וזו התבררה להיות סיבת כשלון במקצועות המתמטיקה וההנדסה של תלמידי בתי ספר.

עניין זה רחב הרבה יותר כפי שמתברר בספרו של קוואסאקי:"אבא עשיר אבא עני".
חשוב מאד לקרוא את הספר כנקודת מוצא לחינוך פיננסי עבור הורים לילדים בגילאי 7-10 למרות שהוא מתאים לכל גיל יותר בוגר גם כן.

תרגילים בצרכנות של השוואת מחירים במרכול ובשוק, והשוואת תכולת מוצרים, הינם תרגילים מעולים בחינוך פיננסי ואף בהשכלה כללית שמושית של ניהול עצמי.

סימולציות משחק על מכירת חפצים עם הילדים, ומשחק במונופול הם מבורכים.
ואלה רק מקצת הדברים שכל הורה שבאמת דואג לעתיד ילדיו יכול לעשות.

מתחת לכל אלה אומר משהו על האספקט הרוחני של חינוך פיננסי.
הכלכלה היום בכיוון של הרס ודעיכה כי משהו מאד חשוב לקוי בה. משהו שמערכות החינוך בכלכלה ובפיננסים הזניחו מאד כמו גם ההורים ובתי הספר.

לתת לילד חינוך פיננסי בלבד זה לתת לו כלי קניה ומכירה בלבד לחייו.

כלכלה היא קודם כל מערכת יחסים עם הזולת, ללא אהבה לזולת ודרך ארץ כלפיו עלול החינוך הפיננסי לשתול רעיונות של ניצול הזולת, ויצירת אדם מרפקני ותחרותי, שכל מה שהוא עושה אולי מביא תועלת אישית אך פוגע קשות בסביבה.

לשם איזון העניין, אולי יעניין אתכם להכיר את הפר כלכלת הערבות שיוצא בהוצאת אגודת "קבלה לעם".
הספר מתאר מדוע כלכלה כפי שהיא היום היא ההסבר להרס הרב בשדות: נהול כלכלת בית, התעסוקה, האקולוגיה, וצלילת השווקים. כל אלו משפיעים באורח דרמטי על חיי כולנו.


שנה טובה מאד
שוקי וייס
יועץ משפחתי- פרט, זוגיות, הורות