תשובה אחת
קינת דוד על שאול ויהונתן/ (מהגוגל) גם תרגול זעיר בהצלחה.
שמואל ב' א' 17-27
(יז) וַיְקֹנֵן דָּוִד אֶת הַקִּינָה הַזֹּאת עַל שָׁאוּל וְעַל יְהוֹנָתָן בְּנוֹ...
קינה היא שיר המביע צער, אבל וכאב על מות אדם או על חורבן ואסון.
קיימים שני סוגי קינות:
א. קינת יחיד.
ב. קינה לאומית (לדוג': מגילת איכה - אוסף קינות על חורבן ירושלים).
1. לאיזה סוג של קינה שייכת קינת דוד, לדעתך? נמק את קביעתך.
2. קרא פסוק 18א. על-פי משפט זה, מהי מטרת הקינה? היעזר בפירוש רש"י:
"מעתה, שנפלו גיבורי ישראל, צריכים בני יהודה ללמדם מלחמה ולמשוך בקשת".
3. בפסוק 18ב נאמר: "הִנֵּה כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר".
קרא יהושע י' 13. לאור שני מראי המקום, מהו, לדעתך, ספר הישר? נמק את דבריך.
4. כמעט בכל פסוק בקינה ישנה פניה.
א. השלם את הטבלה הבאה:
פניית דוד העתק את הביטוי/הפסוק המתאים הסבר במילים שלך
אל העם
(פסוקים 19-20)
"הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים
אַל תַּגִּידוּ בְגַת אַל תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹן
פֶּן תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים פֶּן תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים"
אל הרי הגלבוע
(פסוק 21)
אל שאול ויהונתן
(פסוק 23)
אל בנות ישראל
(פסוק 24)
אל יהונתן (פסוקים
25ב-26)
ב. מדוע, לדעתך, מרבה דוד בשימוש בפניות בקינתו?
5. נכיר מספר אמצעים ספרותיים בקינת דוד:
1). מטאפורה- שימוש בביטוי בהוראה שאולה מעניין אחד לעניין אחר, שלא בהוראתו הפשוטה.
א. בפסוק 19 יש שימוש במטאפורה. צטט אותה. ____________________________________________________________________
ב. אל מי מופנית המטאפורה, ומה היא נועדה להבליט?
________________________________________________________________________________________________________________________________________
2). תקבולת – משפט שירי, המורכב מצלעות, שביניהן יחס רעיוני מסוים.
יש סוגים שונים של תקבולות, על-פי היחס הרעיוני בין הצלעות:
* תקבולת נרדפת – הרעיון בצלע הראשונה חוזר במילים אחרות בצלע השנייה.
* תקבולת ניגודית –הצלע השניה מנוגדת בתוכנה לצלע הראשונה.
* תקבולת משלימה – הצלע השנייה משלימה את הרעיון שבצלע הראשונה.
חלק את המשפט לשתי צלעותיו עפ"י טעמי המקרא, וציין את סוג התקבולת.
דוגמא:
"אַל תַּגִּידוּ בְגַת
אַל תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹן" (פסוק 20 א) תקבולת נרדפת
1. "פֶּן תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים פֶּן תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים" (פסוק 20ב) סוג התקבולת:
_________________________________
_________________________________ ________________
2. "קֶשֶׁת יְהוֹנָתָן לֹא נָשֹוֹג אָחוֹר וְחֶרֶב שָׁאוּל לֹא תָשׁוּב רֵיקָם" (פסוק 22 ב (
_______________________________ _______________________________ ________________
3). הפזמון החוזר- הפזמון הוא משפט החוזר פעמיים או יותר בשירה. הפזמון החוזר נועד להדגיש מסר מסוים.
בקינת דוד, ככל שהקינה מתגברת ומתעצמת - מתארך הפזמון.
צטט את הפזמון החוזר, המופיע בפסוקים הבאים-
פסוק 19ב: _______________________
פסוק 25א: ___________________________________
פסוק 27: ___________________________________________
שמואל ב' א' 17-27
(יז) וַיְקֹנֵן דָּוִד אֶת הַקִּינָה הַזֹּאת עַל שָׁאוּל וְעַל יְהוֹנָתָן בְּנוֹ...
קינה היא שיר המביע צער, אבל וכאב על מות אדם או על חורבן ואסון.
קיימים שני סוגי קינות:
א. קינת יחיד.
ב. קינה לאומית (לדוג': מגילת איכה - אוסף קינות על חורבן ירושלים).
1. לאיזה סוג של קינה שייכת קינת דוד, לדעתך? נמק את קביעתך.
2. קרא פסוק 18א. על-פי משפט זה, מהי מטרת הקינה? היעזר בפירוש רש"י:
"מעתה, שנפלו גיבורי ישראל, צריכים בני יהודה ללמדם מלחמה ולמשוך בקשת".
3. בפסוק 18ב נאמר: "הִנֵּה כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר".
קרא יהושע י' 13. לאור שני מראי המקום, מהו, לדעתך, ספר הישר? נמק את דבריך.
4. כמעט בכל פסוק בקינה ישנה פניה.
א. השלם את הטבלה הבאה:
פניית דוד העתק את הביטוי/הפסוק המתאים הסבר במילים שלך
אל העם
(פסוקים 19-20)
"הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים
אַל תַּגִּידוּ בְגַת אַל תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹן
פֶּן תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים פֶּן תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים"
אל הרי הגלבוע
(פסוק 21)
אל שאול ויהונתן
(פסוק 23)
אל בנות ישראל
(פסוק 24)
אל יהונתן (פסוקים
25ב-26)
ב. מדוע, לדעתך, מרבה דוד בשימוש בפניות בקינתו?
5. נכיר מספר אמצעים ספרותיים בקינת דוד:
1). מטאפורה- שימוש בביטוי בהוראה שאולה מעניין אחד לעניין אחר, שלא בהוראתו הפשוטה.
א. בפסוק 19 יש שימוש במטאפורה. צטט אותה. ____________________________________________________________________
ב. אל מי מופנית המטאפורה, ומה היא נועדה להבליט?
________________________________________________________________________________________________________________________________________
2). תקבולת – משפט שירי, המורכב מצלעות, שביניהן יחס רעיוני מסוים.
יש סוגים שונים של תקבולות, על-פי היחס הרעיוני בין הצלעות:
* תקבולת נרדפת – הרעיון בצלע הראשונה חוזר במילים אחרות בצלע השנייה.
* תקבולת ניגודית –הצלע השניה מנוגדת בתוכנה לצלע הראשונה.
* תקבולת משלימה – הצלע השנייה משלימה את הרעיון שבצלע הראשונה.
חלק את המשפט לשתי צלעותיו עפ"י טעמי המקרא, וציין את סוג התקבולת.
דוגמא:
"אַל תַּגִּידוּ בְגַת
אַל תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹן" (פסוק 20 א) תקבולת נרדפת
1. "פֶּן תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים פֶּן תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים" (פסוק 20ב) סוג התקבולת:
_________________________________
_________________________________ ________________
2. "קֶשֶׁת יְהוֹנָתָן לֹא נָשֹוֹג אָחוֹר וְחֶרֶב שָׁאוּל לֹא תָשׁוּב רֵיקָם" (פסוק 22 ב (
_______________________________ _______________________________ ________________
3). הפזמון החוזר- הפזמון הוא משפט החוזר פעמיים או יותר בשירה. הפזמון החוזר נועד להדגיש מסר מסוים.
בקינת דוד, ככל שהקינה מתגברת ומתעצמת - מתארך הפזמון.
צטט את הפזמון החוזר, המופיע בפסוקים הבאים-
פסוק 19ב: _______________________
פסוק 25א: ___________________________________
פסוק 27: ___________________________________________