8 תשובות
אני גם... פשוט לא מסוגלת
אנונימית
שואל השאלה:
היא מנסה לשלוט בחיים שלי, שופטת כל דבר שקשור אליי ומוצאת דרך להוריד לי כל הזמן. אני לא יכולה לבלות איתה 5 דקות בלי שהיא תתחיל להטיף לי מוסר על משהו או לתחקר אותי.
היא מנסה לשלוט בחיים שלי, שופטת כל דבר שקשור אליי ומוצאת דרך להוריד לי כל הזמן. אני לא יכולה לבלות איתה 5 דקות בלי שהיא תתחיל להטיף לי מוסר על משהו או לתחקר אותי.
אנונימית
כל מה שאת מרגישה הגיוני - השאלה איך את מתמודדת עם זה מכאן?
יש לכם יחסים מורכבים? יש לך עליה מטענים מהעבר? יחסים אינטנסיבים וחוסר פרטיות?
יש לכם יחסים מורכבים? יש לך עליה מטענים מהעבר? יחסים אינטנסיבים וחוסר פרטיות?
יקירה
את בטח יודעת שהורים לא בחרנו ואין לנו אפשרות להחליף ומה שנשאר לנו זה קודם כל להשלים שהם שלנו, ואז אם זה לא בא לנו טבעי, לפחות לכבד אותם שלא לומר לאהוב אותם, כבל זאת הם הביאו אותנו ועשו המון בשבילנו.
אז לשאלתך, כן זה הגיוני, אבל זה לא כיף ולא טוב. שווה לנסות לשנו גישה כלפי אמא שלך... לא?
את בטח יודעת שהורים לא בחרנו ואין לנו אפשרות להחליף ומה שנשאר לנו זה קודם כל להשלים שהם שלנו, ואז אם זה לא בא לנו טבעי, לפחות לכבד אותם שלא לומר לאהוב אותם, כבל זאת הם הביאו אותנו ועשו המון בשבילנו.
אז לשאלתך, כן זה הגיוני, אבל זה לא כיף ולא טוב. שווה לנסות לשנו גישה כלפי אמא שלך... לא?
שלום יקרה,
השאלה שאת מעלה מהדהדת כאב, בדידות ותסכול עמוק מאוד, ואני שומעת כמה זה יכול להיות מתיש, מרוקן ומבלבל להרגיש רתיעה וחוסר יכולת לסבול את האדם שאמור להיות הכי קרוב אלייך... זה נשמע פשוט חונק ומציף להרגיש ככה בתוך הבית פנימה, והידיעה שאין אבא ברקע והתחושה שאין לך במי להיאחז או למי לפנות ברגעים האלו, יכולה לייצר חוויה של לבד מטורף... המועקה הזו של להרגיש שאין לך עוגן או קרקע יציבה בתוך המשפחה שלך, היא משקל שיכול להיות כבד מאוד לנפש ומותר לך כל כך לתהות על כך ולחפש תמיכה...
חשוב לי לומר לך שאת לא חייבת להישאר לבד מול הבלבול, חוסר האונים והתחושה שאין במי להיאחז... אני מזמינה אותך אלינו לסה"ר, למרחב אנונימי ובטוח לגמרי, שבו לא נשפוט שום רגש או מחשבה שלך כלפי הבית או אמא... בצ'אט שלנו נוכל פשוט להקשיב לך, לתת מקום לתחושת הבדידות והעומס שאת חווה, ולנסות לחפש יחד איתך סדקים קטנים של יציבות, תמיכה ואוויר לנשימה בתוך המורכבות הזו... מצרפת לך לינק לצ'אט שלנו, אנחנו כאן מחכים לך.
שלך,
מתנדבת סה"ר
השאלה שאת מעלה מהדהדת כאב, בדידות ותסכול עמוק מאוד, ואני שומעת כמה זה יכול להיות מתיש, מרוקן ומבלבל להרגיש רתיעה וחוסר יכולת לסבול את האדם שאמור להיות הכי קרוב אלייך... זה נשמע פשוט חונק ומציף להרגיש ככה בתוך הבית פנימה, והידיעה שאין אבא ברקע והתחושה שאין לך במי להיאחז או למי לפנות ברגעים האלו, יכולה לייצר חוויה של לבד מטורף... המועקה הזו של להרגיש שאין לך עוגן או קרקע יציבה בתוך המשפחה שלך, היא משקל שיכול להיות כבד מאוד לנפש ומותר לך כל כך לתהות על כך ולחפש תמיכה...
חשוב לי לומר לך שאת לא חייבת להישאר לבד מול הבלבול, חוסר האונים והתחושה שאין במי להיאחז... אני מזמינה אותך אלינו לסה"ר, למרחב אנונימי ובטוח לגמרי, שבו לא נשפוט שום רגש או מחשבה שלך כלפי הבית או אמא... בצ'אט שלנו נוכל פשוט להקשיב לך, לתת מקום לתחושת הבדידות והעומס שאת חווה, ולנסות לחפש יחד איתך סדקים קטנים של יציבות, תמיכה ואוויר לנשימה בתוך המורכבות הזו... מצרפת לך לינק לצ'אט שלנו, אנחנו כאן מחכים לך.
שלך,
מתנדבת סה"ר
תלוי בסיבה
הגיוני אבל כנראה שיש סיבה לזה
אם היא מרביצה לך או מענישה אותך כל יום ללא סיבה אז כן.