9 תשובות
אני רוצה גרסא קטנה שלי שאוכל להלביש עליה אוברול של ברווז ובפורים לחפש אותה לסלק
.
לט מי בי
.
לט מי בי
הכל אצלך נמדד בכסף
חשבתי אתה הולך להביא פה משהו פילוסופי קיומי, יצא פה רק נוחות וכסף, זה רדוד.
אם כל העניין הוא כסף ונוחות אני חושב שאפשר להתגבר על זה.
הבעיה מתחילה במקום אחר, העולם הוא לא מקום פשוט, מאיפה לך כשאתה מביא ילד שהוא לא ישנא את חייו ויקלל את היום שבו הוא נולד? זה רולטה.
חשבתי אתה הולך להביא פה משהו פילוסופי קיומי, יצא פה רק נוחות וכסף, זה רדוד.
אם כל העניין הוא כסף ונוחות אני חושב שאפשר להתגבר על זה.
הבעיה מתחילה במקום אחר, העולם הוא לא מקום פשוט, מאיפה לך כשאתה מביא ילד שהוא לא ישנא את חייו ויקלל את היום שבו הוא נולד? זה רולטה.
לכל אדם יש רצון לקבל ולהעניק
אנחנו נושמים אוויר ןנושפים
אנחנו אוכלים ומוציאים
גם בקטע הרגשי.
אנחנו אוהבים שאנשים אוהבים אותנו, משפחה חברים הורים וכו'
אבל יש לכל אחד מאיתנו רצון ממש חזק לתת!
וזה אפשר לילד שלך שלמרות כל הרשימה שרשמת למעלה, לאמא תהיה העונג לקום בלילה ולתת מטרנה
ולאבא לצאת לעבוד קשה כדי שיהיה לילדים שלו טוב.
בקיצור היכולת להעניק זה היכולית הבסיסית של האדם. וזה צורך רגשי שבלי זה אין משמעות לחיים (כמעט כמו צורך לאוויר)
והעובדה לכך זה אנשים בודדים או מבוגרים שאין להם כבר למי לתת
אנחנו נושמים אוויר ןנושפים
אנחנו אוכלים ומוציאים
גם בקטע הרגשי.
אנחנו אוהבים שאנשים אוהבים אותנו, משפחה חברים הורים וכו'
אבל יש לכל אחד מאיתנו רצון ממש חזק לתת!
וזה אפשר לילד שלך שלמרות כל הרשימה שרשמת למעלה, לאמא תהיה העונג לקום בלילה ולתת מטרנה
ולאבא לצאת לעבוד קשה כדי שיהיה לילדים שלו טוב.
בקיצור היכולת להעניק זה היכולית הבסיסית של האדם. וזה צורך רגשי שבלי זה אין משמעות לחיים (כמעט כמו צורך לאוויר)
והעובדה לכך זה אנשים בודדים או מבוגרים שאין להם כבר למי לתת
שואל השאלה:
^^גם נכון
^^גם נכון
אנונימי
כי ילדים קטנים הם חמודים ומתוקים
וזה ממש מטורף שיש גרסה קטנה של עצמך, שיש לה תכונות ותחומי עניין דומים לשלך, וזה גם נותן תחושה של שליחות והמשכיות
וזה ממש מטורף שיש גרסה קטנה של עצמך, שיש לה תכונות ותחומי עניין דומים לשלך, וזה גם נותן תחושה של שליחות והמשכיות
אנונימי
כשאתה מציג רק את החסרונות כל דבר יכול להראות ככה
חושב בדיוק כמוך
וגם לילדים יש המון חסרונות, זה מלא אחריות והם גם בוכים ומפונקים ונזלת ומלא איכסה.. שונא ילדים הם לא מתוקים בכלל והם יכולים להיות רוב הזמן אכזריים ומגעילים
5 אחוז מהזמן יש דברים טובים
וגם לילדים יש המון חסרונות, זה מלא אחריות והם גם בוכים ומפונקים ונזלת ומלא איכסה.. שונא ילדים הם לא מתוקים בכלל והם יכולים להיות רוב הזמן אכזריים ומגעילים
5 אחוז מהזמן יש דברים טובים
אנונימי
הטיעון הכלכלי פחות רלוונטי בעיני, מקסימום אם יש יותר מדי בעיה של יוקר מחיה, אפשר לעבור לחו"ל לתקופה מה עד שהילדים יגדלו ולחזור לאחר מכן, אף אחד לא כבול להישאר פה בארץ, ואם יש בעיות כלכליות אפילו מבחינה הלכתית לרוב הדעות מותר לרדת מהארץ, (ובפרט כשזה זמני ולא על מנת להשתקע שם).
הטיעון היותר בעייתי הוא בעיית הסבל שיש בעולם. ואכן מבחינה דתית, כותב הרמב"ן בהקדמת ספרו תורת האדם, שמרוב הסבל שיש בעולם, ורוב בני האדם חיים בסבל רוב חייהם, היה יותר ראוי שנשמח כשאדם נפטר, שסוף סוף הוא לא יסבול יותר, ונתאבל כשהוא נולד, כי בכך נגזרו עליו 120 שנות סבל.
כעין זה כותב המסילת ישרים בפרק א, שרוב החיים הם סבל יותר מהנאה, ועל כן מי שחי בשביל הנאה- מוטב לו שלא יחיה.
[כמו כן כותב הרב אליעזר מלמד בפניני הלכה, הלכות תפילה, פרק ז סימן א].
כמו כן כותב מוהר"ן מברסלב הרבה על רעת החיים בשיחות הר"ן אותיות שז-שח, עד כדי שמסכים באות שח לדברי החוקרים והפילוסופים שכתבו שהדבר הכי טוב שיש לאדם בעולם, הוא פשוט לקבל את הסבל ולהבין שהמציאות של האדם בחייו היא מציאות של סבל. כמו כן הוא אפילו כותב בליקוטי מוהר"ן חלק ב תורה קיט, שהעולם הזה נראה כגהינום, ואין עולם שנקרא 'עולם הזה', רק עולם הבא וגהינום, ואנחנו בגהינום.
אז למה אנחנו עצובים כשאדם נפטר או שמחים כשהוא נולד? על זה כותב הרמב"ן שם- שהסיבה היחידה לכך באמת היא בגלל שיש לנו חובה דתית לשמוח בזמנים כאלו ולהיות עצובים בזמנים אחרים, אבל באמת מצד השכל הישר היה לנו לעשות הפוך.
(כלומר- הוא טען שהרצון האבוציונלי לקיום, הוא תוצאה של רצון הבורא שיתקיים העולם והנבראים, גם אם הם יסבלו מכך עד כדי שלא יהיה שווה להם החיים מאומה).
ומאותה סיבה אני כנראה אביא ילדים, קרא לזה חובה דתית אבוציונלית, קרא לזה אבולוציה שהונהגה בידי הבורא, זה לא משנה מבחינתי (מן הסתם שאני אקרא לזה באופן השני), מבחינתי יש לי חיוב הלכתי להביא ילדים. אבל כן, אני די מרחם עליהם, להביא את הילד לעולם מרגיש כמו לשחוט את ילדי לקרבן.
הטיעון היותר בעייתי הוא בעיית הסבל שיש בעולם. ואכן מבחינה דתית, כותב הרמב"ן בהקדמת ספרו תורת האדם, שמרוב הסבל שיש בעולם, ורוב בני האדם חיים בסבל רוב חייהם, היה יותר ראוי שנשמח כשאדם נפטר, שסוף סוף הוא לא יסבול יותר, ונתאבל כשהוא נולד, כי בכך נגזרו עליו 120 שנות סבל.
כעין זה כותב המסילת ישרים בפרק א, שרוב החיים הם סבל יותר מהנאה, ועל כן מי שחי בשביל הנאה- מוטב לו שלא יחיה.
[כמו כן כותב הרב אליעזר מלמד בפניני הלכה, הלכות תפילה, פרק ז סימן א].
כמו כן כותב מוהר"ן מברסלב הרבה על רעת החיים בשיחות הר"ן אותיות שז-שח, עד כדי שמסכים באות שח לדברי החוקרים והפילוסופים שכתבו שהדבר הכי טוב שיש לאדם בעולם, הוא פשוט לקבל את הסבל ולהבין שהמציאות של האדם בחייו היא מציאות של סבל. כמו כן הוא אפילו כותב בליקוטי מוהר"ן חלק ב תורה קיט, שהעולם הזה נראה כגהינום, ואין עולם שנקרא 'עולם הזה', רק עולם הבא וגהינום, ואנחנו בגהינום.
אז למה אנחנו עצובים כשאדם נפטר או שמחים כשהוא נולד? על זה כותב הרמב"ן שם- שהסיבה היחידה לכך באמת היא בגלל שיש לנו חובה דתית לשמוח בזמנים כאלו ולהיות עצובים בזמנים אחרים, אבל באמת מצד השכל הישר היה לנו לעשות הפוך.
(כלומר- הוא טען שהרצון האבוציונלי לקיום, הוא תוצאה של רצון הבורא שיתקיים העולם והנבראים, גם אם הם יסבלו מכך עד כדי שלא יהיה שווה להם החיים מאומה).
ומאותה סיבה אני כנראה אביא ילדים, קרא לזה חובה דתית אבוציונלית, קרא לזה אבולוציה שהונהגה בידי הבורא, זה לא משנה מבחינתי (מן הסתם שאני אקרא לזה באופן השני), מבחינתי יש לי חיוב הלכתי להביא ילדים. אבל כן, אני די מרחם עליהם, להביא את הילד לעולם מרגיש כמו לשחוט את ילדי לקרבן.
למה אתה רוצה הרבה כסף
כל החיים טלפונים באמצע דברים
לעבור מדבר לדבר
אין סוף משימות
לשים לב שלא עקצו אותך
כל גיהוק של איזה מנהיג מדינה אתה נכנס לאטרף שאולי תאבד מליוני שקלים
אתה מבין? כל אחד והבחירות שלו ורוב האנשים לא רואים בכסף את פסגת החיים
כל החיים טלפונים באמצע דברים
לעבור מדבר לדבר
אין סוף משימות
לשים לב שלא עקצו אותך
כל גיהוק של איזה מנהיג מדינה אתה נכנס לאטרף שאולי תאבד מליוני שקלים
אתה מבין? כל אחד והבחירות שלו ורוב האנשים לא רואים בכסף את פסגת החיים
אנונימי