תשובה אחת
היות ומחלקות הדגים הן בעלות מגוון פנימי רחב מאוד, לכל התכונות הטיפוסיות לדגים ישנם יוצאי דופן כל שהם. לדוגמה: דג הטונה, דג החרב וכמה מינים של כרישים, מראים יכולת מסוימת של וויסות טמפרטורת הגוף (הומיאותרמיות, "דם חם"). קבוצות רבות של דגים מסוגלות להפיק חמצן מהאוויר, כמו גם מהמים, תוך שימוש במבחר מבנים אנטומיים. ואילו לדג הריאה יש ריאות דומות לאלה של בעלי ארבע רגליים.
הדגים נחלקים לשתי קבוצות, לפי מקום המחיה שלהם:
דגי מים מתוקים, החיים בנהרות ובאגמים שבהם יש מים מתוקים.
דגי מים מלוחים, החיים בימים ובאוקיינוסים.
הדגים נושמים את מולקולות החמצן (o2) המומסות בין מולקולות המים (ולא את אטומי החמצן המצויים במולקולות תרכובת המים h2o). מולקולות החמצן מגיעות אל המים מן האטמוספרה ובהפרשה של צמחי מים בעת פוטוסינתזה. באגמים, נחלים וימים, אחוז החמצן המומס במים נמוך מאחוז החמצן באוויר, וזאת בשל מסיסותו הנמוכה במים. כ-6 מיליליטר של חמצן מומס מצויים בכל ליטר של מים, כך שריכוז החמצן המומס במים קטן פי 30 מריכוזו באוויר. החמצן מגיע למים מהאוויר באמצעות הליך של המסה וכן כתוצר הפוטוסינתזה המתרחשת באצות ובצמחים הגדלים במים.