לפעמים קשה לי לשתף כשמשהו מפריע לי, ממה זה נובע?

אולי את מתביישת או אוהבת לשמור לעצמך, אולי כי זה מביך אותך או מפחדת שישפטו אותך
או שיראו אותך חלשה או חסרונות שבך

אני אישית גם לא אוהב לספר אפילו למשפחה או חברים כל דבר ויותר נוח לי עם איזה בן אדם רנדומלי באינטרנט למשל

מפחדת שישפטו אותך? מפחדת להיתפס כחלשה?

בדרך כלל מדובר בפחד ספציפי תת-מודע. אם תמצאי אותו תוכלי גם לעבוד עליו ולשפר.

יש אנשים כאלה שהם פחות פתוחים בנוגע למה שעובר עליהם וכו
את לא חריגה או משהו כזה
בני האדם הם חברותיים אז גם נוטים לשתף על היום יום והרגשות שלהם
ואוהבים להתחבר לאנשים שגם כן משתפים,
כדי שיהיו נושאי שיחה או גם מכנים משותפים
אם את לא כזאת אז זה ממש בסדר אף אחד לא חייב אותך לספר על החיים האישיים שלך
חברים שלך רוצים פשוט שתיהיי כנה ופתוחה איתם יותר
תספרי להם שאת לא כזאת וזה קצת קשה לך
או להפך אם את רוצה להתחיל להיפתח אז שיעזרו לך בזה :)

השאלה אם את באמת עוברת דברים קשים בחיים ואת מעדיפה לשמור את זה לעצמך או שהחברים אמרו לך את זה וזה גורם לך להרגיש פשוט שאת לא משתפת מספיק? אם את סתם ככה לא משתפת הרבה על החיים הפרטיים זה בסדר גמור יש הרבה אנשים שחיים את החיים שלהם בפרטיות ולא מספרים כל דבר.
אבל אם זה מצב שאת עוברת דברים קשים שעושים לך רע ואת אף פעם לא משתפת אותם עם אף אחד, זה כן יכול להיות בעייתי ועדיף למצוא לפחות מישהו או מישהי שתהיה אוזן קשבת, זה יכול לתת הקלה רצינית כשיש מישהו שאת יכולה פשוט לפרוק לו והוא אולי יכול לעזור אפילו.

אני גם ככה זה נובע אצלי גם מהרגל וגם ההרגשה שאני לא רוצה להעיק עליהם

שואל השאלה:
כשאני כן עוברת דברים לפעמים אני מעדיפה שהם לא ידעו כדי לא להכביד עליהם. אני לא מרגישה בנוח לפרוק לאנשים כי זה עניין שלי ואני מעדיפה ליהנות עד שיוצא לי לבלות איתם. אבל קרה שהם ראו עליי שמשהו לא בסדר.
ואני לא חושבת שאני בן אדם סגור, אפילו להיפך אני מאוד פתוחה אבל כשזה נוגע לדברים שמפריעים לי אני נוטה לא לשתף.
אגב תודה לכל העונים

דבר ראשון זה יכול לנבוע מהרבה סיבות אבל זה תלוי באישיות שלך. יכול להיות שזה פשוט מי שאת. יכול להיות שקרה משהו בעבר ואז נהיית ככה. זה לא בהכרח חייב לנבוע ממשהו כי גם הרבה אנשים שאם תשאל אותם למה הם מתנהגים ככה לא יהיה להם מושג זה פשוט ככה. עכשיו אפשר לאט לאט לשנות את זה אם באמת רוצים. אני מניח שזה יכול לנבוע בעיקר מפחד מהחרטה שתבוא אם תספרי את זה, אולי פחד משפיטה. יש עוד המון סיבות

^^ כחבר אם הייתי רואה שחבר/ה שלי לא בסדר הייתי שואל מה קרה ואם הם לא רוצים להגיד כלום פשוט הייתי מעודד אותם כמה שאני יכול בלי לחפור להם

אוקי עכשיו זה יותר מובן..
את לא רוצה להיות "נטל", לא רוצה "להרוס" להם את הכיף. אז תדעי לך שקשרים אנושיים טובים ואמיתיים בנויים בדיוק על הרגעים האלה. שמישהו אומר משהו שמציק לו או רע לו, ואחרים שקרובים אליו אומרים מילה טובה ונותנים חיבוק.

ככה קשרים נשארים קרובים. אם הכל טוב ורק צוחקים ומחייכים ונהנים ואין רגעי שבר קטנים על הדרך, התת מודע מרגיש שמשהו לא בסדר, שמשהו מזוייף. ואוטומטית הקשרים הופכים להיות שטחיים יותר.

תחשבי על זה.