למה כשאנחנו עצובים או מתרגשים מאוד אז אנחנו בוכים? מה בכלל הקשר בין דמעות (זה פשוט מים שזולגים מהעיניים) לעצב?

שרירים בפנים מתכווצים בבכי ואז בלוטות שנמצאות בעיין מוציאות "מים" זה לא בדיוק מים..
אנחנו בוכים בגלל שהמוח בעצם מנסה להוציא "עצבים" בעזרת הבכי אין משהו מסויים לבכי למשל אני שאני צוחק ממש אני בוכה בלי שום קשר השרירים מתכווצים ודוחפים את "המים" האלו

מסביר ד"ר יפתח יסעור, מנהל שירות הפלסטיקה של העין במרכז הרפואי רבין.


למה זולגות הדמעות כשאנחנו בוכים?
זה קורה כשנשבר לנו הלב, כשאנחנו מתרגשים או כשאנו מתוסכלים, אבל למה? "דמעות מופרשות לשתי מטרות",

"סיבה אחת היא על מנת לספק לחות לעין. הלחות היא תנאי הכרחי לבריאות העין, היות שבדמעות יש נוגדנים וחומרי תזונה עבור הקרנית. "בקרנית אין כלי דם (לכן היא שקופה), והיא חייבת לקבל תזונה והגנה מהדמעות. הדמעות גם תורמות לראיה תקינה היות והן יוצרות שכבה אחידה וחלקה על פני הקרנית. לשם כך הן מופרשות באופן בלתי פוסק, בכמות מועטה".

התפקיד השני של הדמעות הוא במצב של גירוי העין. בין אם הגירוי נגרם מאבק, עשן, גוף זר או סיבה אחרת, נוצרת תגובה עצבית הבאה לידי ביטוי בהפרשה מוגברת של דמעות על מנת לסלק את הגורם המזיק על ידי שטיפתו החוצה. "זו פעולה אוטומטית, תגובה עצבית של המערכת האוטונומית של הגוף - כמו האצת הדופק בזמן מאמץ. אותה מערכת אוטומטית (המערכת האוטונומית) מגיבה בין היתר גם במצבים רגשיים (כמו בכי, שמחה והתרגשות), וגורמת לנו לתופעות כמו דופק מואץ או הזעה. אחת התגובות הנוספות שעלולות להיגרם זו הפרשה מוגברת של דמעות".

ומה עם יצורים חיים שאינם בני אדם? ד"ר יסעור מסביר כי החוקרים חלוקים בדעותיהם בשאלה האם בעלי חיים נוספים מפרישים דמעות כביטוי למצבים רגשיים. "כנראה שהאדם הנו ייחודי במובן זה", הוא אומר, "האדם, שהנו יצור חברתי מפותח, משתמש כנראה בדמעות על מנת להעביר ביתר קלות את רגשותיו לסביבתו ולפענח ביתר קלות את רגשותיהם של חברי הקבוצה. "בהקשר זה פורסם השנה מחקר שהראה כי מחיקת הדמעות באמצעים דיגיטאליים מתמונות של אנשים בוכים הקשתה על קבוצת המחקר לפענח נכונה את הרגשות של המצולמים".