כל מי שמכיר אותי מספיק לעומק אומר לי שאני חייב להתאבחן כביפולר אבל אני לא רוצה לזרוק את העתיד שלי לפח

אני רוצה להיות רופא ואני לא רוצה שבגלל איבחון כזה העתיד שאני רואה לעצמי יזרק הצידה אבל אנשים סביבי מרגישים שמשהו לא בסדר איתי ולרוב אני בעיקר סובל מעצמי ולאחרונה הבנתי שאני מסכים עם כל מי שאומר לי שאני ביפולר, אני לרוב יותר ב"תקופות שמחות" (ככה אני קורא לזה) שבהן אני מאוד חברתי ועושה דברים לפעמים מסוכנים אבל ממש נהנה מהעובדה שאני חי ולפעמים אחרי תקופה טובה כזאת אני קם בוקר אחד ולא רואה טעם לחיים שלי ואני כבר ככה עם אנטידיפרסים אז אני חושב שזה משהו מעבר לדיכאון או לא יודע אבל משהו פשוט לא בסדר איתי ואני לא יודע אם להתאבחן יכול באמת לעזור לי והאם זה שווה לסכן את העתיד שלי בשביל אבחון שאני אפילו לא יודע עד כמה הוא יעזור לי?? אבל אני אשמח להשתפר ולהיות טוב יותר כי קשה לי עם התקופות הרעות האלה והן כל פעם חוזרות..
ובבקשה אל תכתבו שום דבר בטון תקיף או משהו כזה אני במצב רגיש היום ולא יודע איך אני אגיב אם מישהו יכעס עליי או משהו בסגנון...