18 תשובות
כי זו תולדה של מלאכת הבערת אש
אנונימי
השימוש בחשמל בשבת אסור מכיוון שסגירת מעגל חשמלי יוצרת מציאות חדשה במכשיר, הדומה למלאכות האסורות מהתורה. הפוסקים נחלקו לגבי המלאכה המדויקת; המרכזיות שבהן הן "מבעיר" (יצירת חום או אור כמו אש בחוט להט), "בונה" (חיבור חלקי המעגל לכדי מערכת אחת פועלת) וכן "מכה בפטיש" (השלמת יצירת הכלי)
שואל השאלה:
^^ אין שום תהליך של בערה ברוב המכשירים החשמליים.
^^ אין שום תהליך של בערה ברוב המכשירים החשמליים.
אנונימי
שואל השאלה:
^^ אז אסור להשתמש בחשמל בגלל שזה יצירה של משהו חדש? כלומר יצירה של מעגל חשמלי?
^^ אז אסור להשתמש בחשמל בגלל שזה יצירה של משהו חדש? כלומר יצירה של מעגל חשמלי?
אנונימי
אני חושב שהגורם שבאמת השפיע פה הוא לא שום תולדה. אם ניגש לכל דבר בצורה שניגשו לחשמל נגלה שאפשר לאסור כמעט כל פעולה
הסיבה האמיתית שאסרו חשמל זה בשביל אווירת השבת.
הסיבה האמיתית שאסרו חשמל זה בשביל אווירת השבת.
שואל השאלה:
^^ אם כך גם אסור לילד לבנות מגדל קוביות בשבת. עם הנחת הקוביה האחרונה הוא ישלים את בניית המגדל וייצר משהו חדש.
^^ אם כך גם אסור לילד לבנות מגדל קוביות בשבת. עם הנחת הקוביה האחרונה הוא ישלים את בניית המגדל וייצר משהו חדש.
אנונימי
מגדל קוביות מותר כי זה משהו לא קבוע, אבל באמת לבנות משהו חזק שלא מתפרק בקלות- אסור
שואל השאלה:
^ אבל גם המעגל החשמלי הוא לא משהו קבוע
^ אבל גם המעגל החשמלי הוא לא משהו קבוע
אנונימי
המעגל החשמלי בעצם מייצר משהו חדש שלא היה לפני זה- אור, קירור וכו'
הקוביות במגדל היו לפני זה קוביות לא השתנה משהו בחומר
ובגלל שהמגדל הוא לא משהו ששינה את הקוביות וגם לא באמת בנה פה משהו כי זה מתפרק,
והחשמל בעצם גורם למשהו שהוא דומם להיות פעיל וככה יוצר משהו שלא היה קיים
הקוביות במגדל היו לפני זה קוביות לא השתנה משהו בחומר
ובגלל שהמגדל הוא לא משהו ששינה את הקוביות וגם לא באמת בנה פה משהו כי זה מתפרק,
והחשמל בעצם גורם למשהו שהוא דומם להיות פעיל וככה יוצר משהו שלא היה קיים
בורות פיזיקלית, שמרנוּת הלכתית רדיקלית ודיכוי דעות נגדיות ע"י הפוליטיקה האשכנזית חרדית.
שואל השאלה:
^^ מעניין, אבל אני עדיין יכול לחשוב על מקרה קיצון אחרים. נניח כשמישהו מדבר הוא מנפיח חיים באוויר. הוא יוצר גלי קול כך שהם מתפרשים אצל יעד כלשהו. בדומה לאיך שטלפון מייצר אור שמתפרש כתמונה.
^^ מעניין, אבל אני עדיין יכול לחשוב על מקרה קיצון אחרים. נניח כשמישהו מדבר הוא מנפיח חיים באוויר. הוא יוצר גלי קול כך שהם מתפרשים אצל יעד כלשהו. בדומה לאיך שטלפון מייצר אור שמתפרש כתמונה.
אנונימי
^^למה בסוף כל שאלה מגיעה לפוליטיקה , בורות? למה אתה מבין משהו בהלכה או בחיים שלך?
^^^מישהי מהממת את ממש " תלמידה חכמה"
^^^מישהי מהממת את ממש " תלמידה חכמה"
שואל השאלה:
^ אופס חשבתי שמדברים אליי
^ אופס חשבתי שמדברים אליי
אנונימי
א סתם יש בעיה להתשמש בחשמל הביתי בשבת כי יש עובדים בחברת חשמל שמכניסים את הפחמים למכונות וע"י זה נוצר חשמל ויוצא שיש עובדים בגללנו בשבת לכן יש מחמירים להשתמש רק בחשמל שמיוצר ע"י גנרטור
ב לפי החזון איש כל שימוש בחשמל כגון להדליק את האור סוגר מעגל חשמלי ותולדה של מלאכת בונה דאורייתא
ג יש מי שאומר שישמוש ברכב חשמלי בשבת הוא דרבנן וכן הדלקת נורות לד (הדלקת נורות ליבון יש בזה ממש תולדה של אש אע"פ שע"י חשמל)
ד יש הלכה שנקראת עובדין דחול שבשבת לא צריך להיות כמו יום חול וצריך להיות מיוחדת ולכן כל מה שנראה כמו יום חול אסור בדין עובדין דחול יש בזה כללים
ב לפי החזון איש כל שימוש בחשמל כגון להדליק את האור סוגר מעגל חשמלי ותולדה של מלאכת בונה דאורייתא
ג יש מי שאומר שישמוש ברכב חשמלי בשבת הוא דרבנן וכן הדלקת נורות לד (הדלקת נורות ליבון יש בזה ממש תולדה של אש אע"פ שע"י חשמל)
ד יש הלכה שנקראת עובדין דחול שבשבת לא צריך להיות כמו יום חול וצריך להיות מיוחדת ולכן כל מה שנראה כמו יום חול אסור בדין עובדין דחול יש בזה כללים
הגלי קול הם פעולה אבל הם בכלל לא מלאכה, כל ההלכות של שבת מגיעות מהמלאכות שנעשו לצורך בניית המשכן
ראשית כל עלי להבהיר שאיני פוסק ואין לקחת דברי הלכה למעשה אלא יש לשאול פוסק מוסמך.
אכן בשאלתך התקשה גם הרב שלמה זלמן אוירבך, ובספרו 'שלחן שלמה' שבת ח"א סי' רעז סע' ה אות יב דן בכל הצדדים לאסור ולמסקנתו לדינא יש חילוק בין נורות להט (או כל חוט חשמלי שמתחמל עד כדי שהוא מאדים) לבין נורות פלורסנט.
שנורות להט זה כמחמם את הברזל עד שמאדים שעובר ב'מבעיר' או ב'מבשל' ויש בזה איסור דאורייתא, אך נורות פלורסנט (או בלשונו- 'נורות ניאון') שלאחר התייחסות לדבר עם ידע בפיזיקה והנדסת חשמל, עבר על כל הצדדים לאסור והעלה שזה מותר מצד הדין, וכתב לקראת סוף דבריו ש"מצד הסברא איכא למיחש טובא דדלמא אתי לאחלופי מנורה זו בשאר מנורות", אמנם בגלל שכמו שאמרת- אין לנו איסור כזה מחז"ל, ולכן כתב בהמשך דבריו- "אין אנו בכחנו לחדש גזירות, והרבה דברים יש שמצד הסברא הפשוטה היו צריכים ודאי לגזור עליהם איסור ואפי"ה חז"ל ברוח קדשם הבינו אחרת" [ואפילו אם לא גזרו על חשמל כי לא היה בדורם, אם היו רואים חז"ל צורך בלגזור על החשמל היו מלמדים אותנו צדדים לאסור אותו בדברים שהיו לפניהם].
מכל מקום, אפילו ששם לכאורה הוא מתיר לגמרי נורות פלורסנט, שזה רוב המכשירים החשמליים כיום (מלבד מנורות שלפעמים עדיין הם נורות להט), מכל מקום בספרו 'מנחת שלמה' קמא חלק א סי' ט ענף ג אות ב כותב ש"מסתבר שאין לאסרו אלא משום עובדין דחול או משום אושא מילתא".
(ויתכן שהוא לא כתב כן ברצינות אלא רק בשביל הקוראים שלא יתבלבלו מכך ויחרימו אותו על שהוא מתיר חשמל בשבת, וכמו שכתב בסוף דבריו בשלחן שלמה "ומ"מ מוצא אני לחובה להודיע שאין אני כותב דבר זה כי אם לחכמי תורה בלבד. שיתנו אל לבם לברר אם כנים הדברים שכתבנו. ויהא אפשר להקל בשעת הדחק" שדבריו בשלחן שלמה לא היו אמורים להגיע לציבור אלא רק לגדולים, משום שכבר קדמו לו כאלו שהתירו חשמל ואת רובם תקפו מאוד על כך והרבה פעמים לא תשמע עליהם כי הם שרויים עד היום בחרם או שפשוט לא מזכירים אותם כבר הרבה שנים, אמנם נראה שכתב 'בשעת הדחק' משום שמעיקר הדין אסור להתיר מנהג ויש מנהג שלא להשתמש בחשמל בשבת וכדלקמן, מלבד במקום צער שבמקום צער לא גזרו רבנן (יבי"א ח"ב אבה"ע סי' טז) ואין לך שעת הדחק גדולה מזו, מלבד שיש מחלוקת הפוסקים מה גדרה אם 'שעת הדחק' היא כדבר המותר בדיעבד או שזה אפילו קל יותר מדבר המותר בדיעבד, אלא שאינו לכתחילה (יבי"א ח"ב יו"ד סי' כא, ואף שהעלה לפי רוב פוסקים שזה כדיעבד ולא דבר שהוא בין דיעבד ללכתחילה, גם כתב בקונטרס 'כללי מרן השולחן ערוך' שהודפס בכמה מקומות בספריו כמו בהקדמת הליכות עולם ח"א, שדעת המיעוט לא מתבטלת לעולם ואפילו לא המקלים באיסור דאורייתא, אלא שיש מנהג לילך אחר רוב פוסקים, ומעיקר הדין באמת אין חיוב לשמוע לרוב פוסקים ואף כתב שכן נהג השו"ע להתעלם מרוב הפוסקים וכן מנהג רוב קהילות צפון אפריקה והערביסטאן ובני ארץ ישראל ועוד ובגללם כך עשה הרב קארו עצמו והלך רק לפי 3 פוסקים שנהגו באותם מדינות לפסוק לפי שניים משלושה מהם, וביותר מזה כתב הרב פיינשטיין באגרות משה או"ח סי' קפו שאפשר לסמוך על דעת יחיד לכתחילה ואפילו לקולא בדאורייתא ואפילו בקום ועשה (משום שלא קיבל את אותו המנהג שהסכיר הרב עובדיה לעניין הלכה, אמנם רוב ישראל כן קיבלו מנהג זה בוריאציות שונות שלו, ועל כן אין שעת הדחק אלא כהיתר בדיעבד כפי רוב פוסקים ועכ"פ מכוח מנהג גם אם מצד הדין היא עדיפה מדבר המותר בדיעבד))).
אמנם מכל מקום גם אם הוא סובר שזה מותר, עדיין יהיה אסור מצד המנהג מאחר והוא מנהג ישראל (לא ידוע לי על קהילה שמתירה חשמל בשבת, ועד שתהיה כזו- זה יהיה איסור מצד 'איסור ביטול מנהג ישראל', ואף לאחר שתהיה קהילה כזו זה יהיה איסור מצד ביטול מנהג המקום, ושניהם איסורים דרבנן כדאיתא בב"י יו"ד סי' ריד, עד שגם במקום מסוים יחלש מנהג ויבוא מי שאין לו מנהג אב בכך ולא מנהג עצמו (אם שמר 3 שבתות על חשמל בשבת ולא עשה התרת נדרים, בהצלחה למצוא פוסק שיעשה לו על חשמל בשבת התרת נדרים [ולא אתייחס לאפשרות שזה הותר לו כבר בהתרת נדרים של ערב ראש השנה או ערב יום כיפור או כל נדרי, מאחר שזה דיון ארוך בפני עצמו, אך באמת יש מקלים שסוברים שאלו מועילים להתיר מנהג עצמו בכך שנהג 3 פעמים]) ורק אז אולי יוכל להשתמש בחשמל בשבת כנגד המנהג), ואינו מנהג טעות לגמרי מאחר וכמו שהעלה בעצמו- הוא עכ"פ מנהג סייג שלא יתבלבלו בין נורות להט לנורות שאסורות מדאורייתא לבין נורות פלורסנט, וכל עוד היה למנהג טעם בעבר, אפילו לאחר שבטל הטעם המקורי- כל עוד לא בטל המנהג עצמו, הוא עומד באיתנו ואסור מדרבנן לבטלו (יבי"א ח"ו יו"ד סי' יד).
(מלבד שיש טעמים נוספים שאפשריים למנהג וכגון שרוב גדולי ישראל שסברו שהחשמל אסור מן הדין (ובין אם כתבו כן מצד חוסר הבנתם בהנדסת חשמל ובין אם לאו- לא בהכרח שיבטלו דעתם בגלל חוסר ידיעתם, וכמו שרצו תלמידי החזו"א לומר במחלוקתו עם הרב עובדיה לגבי דעת הרמב"ם בדבר מה אם הוא דאורייתא או דרבנן, שלאחר פטירת שניהם נמצא מכתב של הרמב"ם שכתב שהוא דאורייתא בפירוש, וכהרב עובדיה, ורצה הרב יצחק יוסף להשתמש בזה כראיה סופית במחלוקתם שם, ועדיין אמרו תלמידי החזו"א שיתכן שלא יהיה לו אכפת מזה כי מכתביו שלפניו בדורו לא היה כן, ועל כן היה עליהם לדון את דעת הרמב"ם כפי מה שלפניהם ותו לא), או שזה בשביל אווירת השבת, אמנם מטעמים אלו זה לא 'מנהג שהוא סייג לאיסור' ולדעת הב"י והש"ך והבאר היטב ועוד כמה מהנו"כ על השו"ע יו"ד שם, לא על זה גזרו חז"ל שלא יבטל המנהג, ועל כן אשאיר אותם בסוגריים).
עריכה: ועוד שיש בכך מנהג נוסף של הליכה אחר רוב פוסקים, ומאחר ורוב פוסקים אסרו וסברו שהם אוסרים מן הדין (למעט הפוסקים שפסקו כן רק בגלל שרוב הפוסקים שקדמו להם פסקו כך, שאז הפסק שלהם הוא רק מכוח מנהג ללכת אחר רוב פוסקים ולא מצד הדין), וברוב קהילות ישראל שתהיה בהם- לא תוכל לבטל גם את המנהג לילך אחר רוב הפוסקים, וכן אם יש לך מנהג כזה מצד אביך לילך אחר רוב פוסקים (למעט כאלו שנוהגים בהלכה כהרב פיינשטיין שיכולים לחלוק עליו בכך וכמו שהוא עצמו כותב שם, וכעין שכתב הרמ"א שבמקום שהשו"ע חולק עליו, אשכנזי יכול להקל מלכתחילה כהשו"ע ואפילו בדאורייתא (שו"ת הרמ"א סי' מח), ואם כן כל מקום שכתב שיטת האשכנזים בהגהותיו על השו"ע, רק העיר מה מנהגם או מה דעתו, ולדעתו כמו כן אשכנזי יכול להקל כמותו כשהוא חולק על השו"ע, אך גם יכול להקל כהשו"ע כנגדו, והכל הולך אחר המקל (וכמו שכתב השו"ע בבדק הבית יו"ד סוף סי' רצד בשפ הרשב"א שהמחמיר עליו להביא ראיה ואפילו בדאורייתא ופוסק דמשום כך ספקו של הראב"ד אם בורד שייך ערלה- לקולא)).
אכן בשאלתך התקשה גם הרב שלמה זלמן אוירבך, ובספרו 'שלחן שלמה' שבת ח"א סי' רעז סע' ה אות יב דן בכל הצדדים לאסור ולמסקנתו לדינא יש חילוק בין נורות להט (או כל חוט חשמלי שמתחמל עד כדי שהוא מאדים) לבין נורות פלורסנט.
שנורות להט זה כמחמם את הברזל עד שמאדים שעובר ב'מבעיר' או ב'מבשל' ויש בזה איסור דאורייתא, אך נורות פלורסנט (או בלשונו- 'נורות ניאון') שלאחר התייחסות לדבר עם ידע בפיזיקה והנדסת חשמל, עבר על כל הצדדים לאסור והעלה שזה מותר מצד הדין, וכתב לקראת סוף דבריו ש"מצד הסברא איכא למיחש טובא דדלמא אתי לאחלופי מנורה זו בשאר מנורות", אמנם בגלל שכמו שאמרת- אין לנו איסור כזה מחז"ל, ולכן כתב בהמשך דבריו- "אין אנו בכחנו לחדש גזירות, והרבה דברים יש שמצד הסברא הפשוטה היו צריכים ודאי לגזור עליהם איסור ואפי"ה חז"ל ברוח קדשם הבינו אחרת" [ואפילו אם לא גזרו על חשמל כי לא היה בדורם, אם היו רואים חז"ל צורך בלגזור על החשמל היו מלמדים אותנו צדדים לאסור אותו בדברים שהיו לפניהם].
מכל מקום, אפילו ששם לכאורה הוא מתיר לגמרי נורות פלורסנט, שזה רוב המכשירים החשמליים כיום (מלבד מנורות שלפעמים עדיין הם נורות להט), מכל מקום בספרו 'מנחת שלמה' קמא חלק א סי' ט ענף ג אות ב כותב ש"מסתבר שאין לאסרו אלא משום עובדין דחול או משום אושא מילתא".
(ויתכן שהוא לא כתב כן ברצינות אלא רק בשביל הקוראים שלא יתבלבלו מכך ויחרימו אותו על שהוא מתיר חשמל בשבת, וכמו שכתב בסוף דבריו בשלחן שלמה "ומ"מ מוצא אני לחובה להודיע שאין אני כותב דבר זה כי אם לחכמי תורה בלבד. שיתנו אל לבם לברר אם כנים הדברים שכתבנו. ויהא אפשר להקל בשעת הדחק" שדבריו בשלחן שלמה לא היו אמורים להגיע לציבור אלא רק לגדולים, משום שכבר קדמו לו כאלו שהתירו חשמל ואת רובם תקפו מאוד על כך והרבה פעמים לא תשמע עליהם כי הם שרויים עד היום בחרם או שפשוט לא מזכירים אותם כבר הרבה שנים, אמנם נראה שכתב 'בשעת הדחק' משום שמעיקר הדין אסור להתיר מנהג ויש מנהג שלא להשתמש בחשמל בשבת וכדלקמן, מלבד במקום צער שבמקום צער לא גזרו רבנן (יבי"א ח"ב אבה"ע סי' טז) ואין לך שעת הדחק גדולה מזו, מלבד שיש מחלוקת הפוסקים מה גדרה אם 'שעת הדחק' היא כדבר המותר בדיעבד או שזה אפילו קל יותר מדבר המותר בדיעבד, אלא שאינו לכתחילה (יבי"א ח"ב יו"ד סי' כא, ואף שהעלה לפי רוב פוסקים שזה כדיעבד ולא דבר שהוא בין דיעבד ללכתחילה, גם כתב בקונטרס 'כללי מרן השולחן ערוך' שהודפס בכמה מקומות בספריו כמו בהקדמת הליכות עולם ח"א, שדעת המיעוט לא מתבטלת לעולם ואפילו לא המקלים באיסור דאורייתא, אלא שיש מנהג לילך אחר רוב פוסקים, ומעיקר הדין באמת אין חיוב לשמוע לרוב פוסקים ואף כתב שכן נהג השו"ע להתעלם מרוב הפוסקים וכן מנהג רוב קהילות צפון אפריקה והערביסטאן ובני ארץ ישראל ועוד ובגללם כך עשה הרב קארו עצמו והלך רק לפי 3 פוסקים שנהגו באותם מדינות לפסוק לפי שניים משלושה מהם, וביותר מזה כתב הרב פיינשטיין באגרות משה או"ח סי' קפו שאפשר לסמוך על דעת יחיד לכתחילה ואפילו לקולא בדאורייתא ואפילו בקום ועשה (משום שלא קיבל את אותו המנהג שהסכיר הרב עובדיה לעניין הלכה, אמנם רוב ישראל כן קיבלו מנהג זה בוריאציות שונות שלו, ועל כן אין שעת הדחק אלא כהיתר בדיעבד כפי רוב פוסקים ועכ"פ מכוח מנהג גם אם מצד הדין היא עדיפה מדבר המותר בדיעבד))).
אמנם מכל מקום גם אם הוא סובר שזה מותר, עדיין יהיה אסור מצד המנהג מאחר והוא מנהג ישראל (לא ידוע לי על קהילה שמתירה חשמל בשבת, ועד שתהיה כזו- זה יהיה איסור מצד 'איסור ביטול מנהג ישראל', ואף לאחר שתהיה קהילה כזו זה יהיה איסור מצד ביטול מנהג המקום, ושניהם איסורים דרבנן כדאיתא בב"י יו"ד סי' ריד, עד שגם במקום מסוים יחלש מנהג ויבוא מי שאין לו מנהג אב בכך ולא מנהג עצמו (אם שמר 3 שבתות על חשמל בשבת ולא עשה התרת נדרים, בהצלחה למצוא פוסק שיעשה לו על חשמל בשבת התרת נדרים [ולא אתייחס לאפשרות שזה הותר לו כבר בהתרת נדרים של ערב ראש השנה או ערב יום כיפור או כל נדרי, מאחר שזה דיון ארוך בפני עצמו, אך באמת יש מקלים שסוברים שאלו מועילים להתיר מנהג עצמו בכך שנהג 3 פעמים]) ורק אז אולי יוכל להשתמש בחשמל בשבת כנגד המנהג), ואינו מנהג טעות לגמרי מאחר וכמו שהעלה בעצמו- הוא עכ"פ מנהג סייג שלא יתבלבלו בין נורות להט לנורות שאסורות מדאורייתא לבין נורות פלורסנט, וכל עוד היה למנהג טעם בעבר, אפילו לאחר שבטל הטעם המקורי- כל עוד לא בטל המנהג עצמו, הוא עומד באיתנו ואסור מדרבנן לבטלו (יבי"א ח"ו יו"ד סי' יד).
(מלבד שיש טעמים נוספים שאפשריים למנהג וכגון שרוב גדולי ישראל שסברו שהחשמל אסור מן הדין (ובין אם כתבו כן מצד חוסר הבנתם בהנדסת חשמל ובין אם לאו- לא בהכרח שיבטלו דעתם בגלל חוסר ידיעתם, וכמו שרצו תלמידי החזו"א לומר במחלוקתו עם הרב עובדיה לגבי דעת הרמב"ם בדבר מה אם הוא דאורייתא או דרבנן, שלאחר פטירת שניהם נמצא מכתב של הרמב"ם שכתב שהוא דאורייתא בפירוש, וכהרב עובדיה, ורצה הרב יצחק יוסף להשתמש בזה כראיה סופית במחלוקתם שם, ועדיין אמרו תלמידי החזו"א שיתכן שלא יהיה לו אכפת מזה כי מכתביו שלפניו בדורו לא היה כן, ועל כן היה עליהם לדון את דעת הרמב"ם כפי מה שלפניהם ותו לא), או שזה בשביל אווירת השבת, אמנם מטעמים אלו זה לא 'מנהג שהוא סייג לאיסור' ולדעת הב"י והש"ך והבאר היטב ועוד כמה מהנו"כ על השו"ע יו"ד שם, לא על זה גזרו חז"ל שלא יבטל המנהג, ועל כן אשאיר אותם בסוגריים).
עריכה: ועוד שיש בכך מנהג נוסף של הליכה אחר רוב פוסקים, ומאחר ורוב פוסקים אסרו וסברו שהם אוסרים מן הדין (למעט הפוסקים שפסקו כן רק בגלל שרוב הפוסקים שקדמו להם פסקו כך, שאז הפסק שלהם הוא רק מכוח מנהג ללכת אחר רוב פוסקים ולא מצד הדין), וברוב קהילות ישראל שתהיה בהם- לא תוכל לבטל גם את המנהג לילך אחר רוב הפוסקים, וכן אם יש לך מנהג כזה מצד אביך לילך אחר רוב פוסקים (למעט כאלו שנוהגים בהלכה כהרב פיינשטיין שיכולים לחלוק עליו בכך וכמו שהוא עצמו כותב שם, וכעין שכתב הרמ"א שבמקום שהשו"ע חולק עליו, אשכנזי יכול להקל מלכתחילה כהשו"ע ואפילו בדאורייתא (שו"ת הרמ"א סי' מח), ואם כן כל מקום שכתב שיטת האשכנזים בהגהותיו על השו"ע, רק העיר מה מנהגם או מה דעתו, ולדעתו כמו כן אשכנזי יכול להקל כמותו כשהוא חולק על השו"ע, אך גם יכול להקל כהשו"ע כנגדו, והכל הולך אחר המקל (וכמו שכתב השו"ע בבדק הבית יו"ד סוף סי' רצד בשפ הרשב"א שהמחמיר עליו להביא ראיה ואפילו בדאורייתא ופוסק דמשום כך ספקו של הראב"ד אם בורד שייך ערלה- לקולא)).
האמת היא שהסיבה האמיתית היא שאסור להדליק אור בשבת או כל דבר אחר זה כי אתה סוגר מעגל חשמלי ואז זה כמו מלאכת בונה אתה יצרת משהו חדש , בדברים שאין בהם בונה כמו למשל מכונית חשמלית מעיקר הדין מותר לגמרי אבל משום חשש למראית עין לא עושים את זה