למה בקושי מדברים על הקושי והבושה בלהיות רווקה בגיל מאוחר?

מדברים על זה

שואל השאלה:
כן אבל יש ממש לחץ על זוגיות

תראי
הבושה כמו שאת מתארת קיימת רק מהצד הנקבי
לגברים לא ממש אכפת ולא ישפטו על משהו כזה

את יודעת מה הקטע הכי מבאס בזה? שככל שאת מרגישה שיש בזה בושה ושמשהו לא בסדר איתך, אז זה מה שאת שוב ושוב ושוב משדרת כלפי חוץ מול גברים שאת נפגשת איתם (את לא שולטת בזה, זה קורה לבד).

תעשי עבודה עם עצמך. ככה משהו משמעותי שיוצא מהמערכת שלך את התחושה הזו של הבושה ושאת לא בסדר כביכול. זה הורס לך. המלחמה שלך זה בזה, ורק אז תמשיכי לתת בראש במאמצים למצוא מישהו שיהיה לך טוב איתו.

שואל השאלה:
אבל איך אפשר לשחרר מזה כשבכל מקום מציגים כמה זה חשוב להיות בזוגיות?

בכל מקום מציגים הרבה דברים. זו החלטה נטו שלך איך את רוצה לחיות את החיים שלך. לפי מה שאומרים בכל מקום ומראים בכל מקום. או לפי התחושה הפנימית האותנטית שלך.

מגיע שלב בחיים שמבינים שהכל מסביב בולשיט. שאנשים אומרים דברים, שבכל מיני מקומות כתובים דברים... הכל קישקושידה. באמת. ואני לא אומר את זה ממקום מזלזל. אומר את זה ממקום שפשוט ככה העולם.. הכל מסביב ג'ונגל. דברים נאמרים, דברים קורים...

את יכולה עכשיו להתטלטל בין כל הדברים האלה ולא למצוא את עצמך. או... לנקות, לשים את זה בצד, להתחבר פנימה אל עצמך. אל הדבר הזה שכבר קצת שכחת ממנו, מרוב כל הרעש החיצוני. ולגשת לחיים מהמקום הזה. לא רק לזוגיות. להכל.

שואל השאלה:
איך באמת עושים את זה?
אני נורא מושפעת
זה החוסר הבטחון הכי גדול שלי זה שלא הייתי בזוגיות

בשביל לתת תשובה שתעבוד צריך להכיר את המבנה אישיות שלך קצת יותר לעומק. אבל בגדול יש הרבה טכניקות שאולי תתחברי לחלק מהן. תנסי לחפש למשל באינטרנט מידע על טכניקות למיקוד/מוקד שליטה פנימי. תתחילי ככה לזרום עם המידע הזה לקרוא לראות מה מעניין אותך לאיזה דברים את מתחברת וכו'.

שתדעי לך ... הרגע הזה שמצליחים להשתחרר מהאזיקים של הסביבה, של החברה.. וואו זה חופש מוחלט. פתאום את יכולה להביא את עצמך לידי ביטוי. פתאום דברים שהפחידו אותך פעם לא קיימים יותר. פשוט אני עברתי תהליך דומה אז אני משווק את הרעיון הזה :)