שאלה לדתלשי"ם

אין
החופש שלי

מתגעגעת לאווירה, הרבה פעמים האווירה של הבית כנסת והמסורת והשבתות היא מאוד נוסטלגית...
מצד שני אני שמחה שאף אחד לא מכריח אותי במה להאמין, אם אני אחזור או לא אחזור לדת זו תהיה ההחלטה שלי ואני לא ארגיש חייבת לעשות שום דבר.

מתגעגעת ללשמור שבת
שמחה שעזבתי בגלל שהסביבה שלי היום הרבה יותר פתוחה ומכילה

מתגעגעת לאווירה, אבל בגוך הדם היא לא חסרה לי - כשאני מרגישה צורך אני מתקרבת כרצוני.

ואני שמחה שעזבתי ועכשיו הדת יותר קרובה אלי, גם אם אני לא מקיימת אורך חיים בהתאם, לפחות הבחירות שלי הם שלי.

לתפילות הממש עמוקות, להרגשה של "אני לא לבד", לזה שהחיים לא נגמרים גם אחרי המוות, שלא כל שיחה שאני מצטרף אלייה עם חברים אז שואלים אותי שאלות וחוקרים, שאין הרגשה כאילו אתה תתאכזב את ההורים שלך, זה שיש מוסר מוחלט, משמעות, שבתות שמרגישות קדושות... כ"כ הרבה דברים.
אני שמח שפעלתי לפי מה שאני מאמין בו.