איך להפסיק להתבאס על זה שאני בצבא?

קב"ן להוציא ת"שים או להילחם על טופס 55 לעבור לתפקיד פשוט

היי,
אני שומעת את התסכול שעולה מהמילים שלך, ויכולה רק לדמיין כמה זה מכעיס להרגיש שאת לא נמצאת במקום שאת אמורה להיות בו, משערת שזה מעלה תחושה של פספוס לדעת שהיית יכולה לתרום במקום אחר הרבה יותר מאיפה שאת נמצאת כרגע, וגם אפילו אולי להנות מזה.
יכולה להבין כמה זה מרגיש חסר אונים כשאין היגיון וודאות על הלו"ז שלך ושהכל נקבע מהיום להיום.

ציינת שעברת כבר חצי דרך, יכולה לקוות רק שהחצי השני יעבור לך יותר במהירות, ואחרי הכל תהיי גאה בעצמך שהייתה לך את האפשרות לפרוש ולא עשית את זה. עמדת באתגר גם אם היה קשה ומתסכל.
בתום השירות תמיד תוכלי להתנדב במד"א או לעשות כל דבר שתבחרי בו שתרגישי שמתאים לך ומעניין אותך.

ברגעים כאלה אפשר לחפש נקודות אור, גם אם הן קטנות, שיהיה במה להאחז.
אולי חבר קרוב או בן משפחה לשתף איתו את הרגשות, או אפילו למצוא הנאות קטנות בסופ"שים כשחוזרים הביתה, כל דבר שישמח אותך גם אם רק לרגע קטן.
מקווה שעצם כתיבה הפוסט הזה גרם לך לתחושת פריקה והקלה אפילו אם רק לעכשיו.

אני מתנדבת בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת)
ואשמח להזמין אותך לצ'אט שלנו. צ'אט שזמין 24/7, מרחב אנונימי מכיל ומחבק שיהיה כאן בשבילך לתמיכה כמה שרק תצטרכי.
מצרפת את הקישור לצ'אט

שלך,
מתנדבת בעמותת סה"ר