איך ביהדות יש מצד אחד חוקי צער בעלי חיים ומצד שני מותר ואפילו מצווה לשחוט חיות?

היהדות לא כל כך הגיונית

לא נראלי יהיה מי שיענה לך על זה עכשיו כי נכנסה שבת כבר

אני מניח שהכוונה לצער סתמי שלא קשור לקיום של האדם או לצורך שלו
אבל אפשר למצוא דברים הרבה פחות הגיוניים ביהדות שאין להם סיבה

צער בעלי חיים הוא עיקרון הלכתי, התורה אוסרת לחסום שור בזמן שהוא דש, מצווה לסייע לבהמה שקורסת תחת משאה, וקיימות הלכות נוספות שנועדו למנוע סבל והתאכזרות.
מצד שני, התורה מתירה אכילת בשר ומצווה במקרים מסוימים על הקרבת קורבנות. לכן עצם הריגת בעל החיים אינה מוגדרת ביהדות אוטומטית כ"צער בעלי חיים". השאלה היא לשם מה וכיצד עושים זאת.
דווקא כאן נכנסת השחיטה הכשרה: היא כפופה לכללים מדויקים
סכין חדה וחלקה לחלוטין, חיתוך רציף ללא עצירות או קריעה, ובדיקה של הסכין. הרעיון ההלכתי הוא שאם כבר הורגים בעל חיים לצורך מותר, צריך לא לגרום לו סבל מיותר

בגלל זה יש נוסח לשחיטה כשרה ויש משגיחי כשרות. אם חותכים כמו שצריך החיה לא סובלת. אין בה צער. ואם היא כן סובלת ומופרש לה חומר של צער זה הפוך לבשר טמא ולא כשר. היהדות כן מאוד הגיונית

מאוד הגיוני שמופרש חומר של צער והופך בשר ללא כשר?
אין כזה דבר כזה
חוץ מזה שהתעשייה של הבשר עוד לפני השחיטה גורמת להרבה צער
אז כל הבשר לא כשר?

לגבי התעשייה לכן יש המון רבנים וחרידים שלא אוכלים בשר ויש בזה מן האמת
וכן יש דבר כזה בגלל זה אסור שהחיה תסבול וצריך לחתוך חד ומהר כי אם היא בצער הבשר אינו כשר

אין הגיון ביהדות, ואנשים הולכים על עיוור בכל מה שכתוב בה כי הרי אלוהים אמר אז למה שהם יבדקו את זה?