טיפה נפגעתי מאמא שלי

אתמול ישבתי איתה וסיפרתי לה שעובר עליי משהו, הבעיה שאני בעצמי לא יודעת. ואז היא אמרה לי שאני צריכה לצאת יותר מהבית, לדבר יותר אנשים. עכשיו יש לי חברים, לא בכמויות אבל יש, ואני יוצאת מדי פעם אבל לא כל ערב.
אני אוהבת לבלות את הזמן הפנוי שלי בספרים, כתיבה ומוזיקה.
פחות יציאות בפול ווליום.
אני גם סיימתי תיכון ביוני ולצערי הרבה קשרים - נפרמו.
אז היא אמרה לי שאני חייבת לצאת מהספרים שלי, מהפנטזיות שלי ולראות עולם.
עכשיו מצד אחד אני מבינה שזה בא ממקום טוב, ממקום אוהב ודואג.
מצד שני, זה לבטל את מי שאני, להפוך אותי למתבודדת ולהגיד לי להזניח את התחביבים שלי