מזה ויאגרה?

ויאגרה פותחה במקור על ידי חברת פייזר (pfizer) כתרופה לטיפול בתעוקת חזה (angina pectoris; סוג של מחלת לב וכלי דם), והתגלתה כיעילה ביותר לטיפול בגברים הסובלים מבעיות של אין-אונות ומקושי להגיע לזקפה. התרופה ניתנת דרך הפה באמצעות גלולות. סילדנאפיל פועלת על מנגנון המבוקר על ידי חנקן חד-חמצני (no) בפין. no נקשר לקולטנים באנזים גואנילאט ציקלאז (guanylate cyclase) ומשפעל אותו. האנזים מייצר cgmp שגורם להרפיית השרירים החלקים ב-intimal cusions של העורקים ההליציניים בפין. ההרפייה גורמת לעלייה בכמות הדם הזורם בעורקים ולכן לזקפה. המבנה המולקולרי של סילדנאפיל דומה לזה של cgmp ולכן היא פועלת כמעכב תחרותי של אנזים cgmp פוספודיאסטראז ספציפי סוג 5 (cgmp specific phosphodiesterase type 5 ) pde5 האחראי לפירוק של cgmp. נוכחות התרופה גורמת לשמירה על רמות cgmp גבוהות ולכן לזקפה. ללא גירוי מיני, כלומר ללא הפעלת המערכת על ידי no ו-cgmp סילדנאפיל לא אמורה לגרום לזקפה. תרופות אחרות הפועלות באופן דומה הן טדלפיל (שם מסחרי: סיאליס, באנגלית:tadalafil) וורדנפיל (שם מסחרי: לויטרה, באנגלית:vardenafil).
בדרך כלל משפיעה התרופה בתוך 30–40 דקות, ומשך השפעתה עד 4 שעות.
סילדנאפיל עוברת מטאבוליזם על ידי האנזימים בכבד ומסולקת מהגוף באמצעות הכבד והכליות. אם לוקחים אותה בצירוף ארוחה עתירת שומן יעילות הספיגה יורדת ומשך הזמן הנדרש להגיע לריכוז מקסימלי בדם מתארך בכשעה, והריכוז עצמו יורד בכמעט שליש.