מה דעתכם על מה שכתבתי? אני רוצה ביקורת כנה

זה היה איזה אתגר לכתוב על התאריך והמצב

7.10.26
התאריך אותו תאריך- טבול בדם כחול לבן,
טבול ברוע
טבול בגעגוע למה שההינו לפני
טבול בדמעות שלא הספיקו להתייבש
כי איך אפשר להפסיק?!
במציאות כואבת ש"הותר לפירסום" הוא חלק מהשגרה,
שהמילים "יהי זכרם ברוך" מצאו בית בשפתינו
היום הוא אותו יום שבו
הבטנו לרוע בעיניים והבנו שהוא קיים, שהוא נוכח, שהוא פועל.
כשברקע צעקת אחרון בורחי התופת נישמעה באוויר.
בידיוק היום
נקרענו מבפנים, נשברנו לרסיסים. הדמעות זרמו בלי הפסקה, והלב, הלב סירב להאמין.
אבל דווקא מתוך החושך הזה, מתוך הכאב שלא נגמר צמחה לה תקווה תקווה של חיים, תקווה של אחדות. תקווה שנזכור תמיד את אלה שאיבדנו, ושבזכותם נבחר לא לוותר.
"כי במותם ציוו לנו את החיים"
והלוואי שמתוך כל דמעה שנשפכה, תצמח תפילה לעתיד טוב יותר


לא נשכח. ולא נישבר.
יהי זכרם ברוך, לנצח