למה אפילו כשבנות עושות את הצעד הראשון אני הורס?

אז ככה, אף פעם לא הייתה לי ידידה, או חברה, עם זאת בנות משום מה כן עושות את הצד הראשון וכן רוצות לדבר איתי או להכיר אותי, הבעיה היא שאני לא יודע אם אני בישן או שאני פשוט ממש דפוק, כי אני בדרך כלל שקט מרוכז בעצמו ובהפסקה עם החבר'ה, אבל היה פעם אחת שמישהי ניסתה להתחיל איתי מבלי שהיא יודעת עליי משהו, היא איתי בכיתה והיא מכירה אותי, אבל היא לא יודעת עליי כלום ואני לא יודע עליה כלום ומתוך לחץ אני פשוט אמרתי לא, אפילו לא סליחה זה לא מתאים פשוט לא והלכתי, וזה לא כי יש לי איתה בעיה או שהיא מכוערת כי היא לא, אני פשוט נלחצתי, והיה עוד מקרה של איזה מישהי שניסתה לשבור את הקרח איתי פעם אחת, אבל עניתי בשאלות יבשות (שוב לא כי אני רוצה, אלא כי כשאני מדבר עם בת אני מגיב אחרת משום מה) והיא הבינה את הרמז, כמה ימים לאחר מכן אחרי שחזרתי מההפסקה היא הייתה בכיתה ואמרה אחרי זה אנחנו עושים טיקטוק, אמרתי "אנחנו?" ובליי להעליב לא רציתי להעליב אותה, אמרתי כאילו אנחנו כאילו היא רואה אותנו בקטע זוגי, אבל ממש לא היא פשוט רוצה להכיר אותי זה אני ישר חושב על זוגיות ומגיב ככה! אני לא יודע איך שאני נראה ואיך שאני אגיד זה לא מי שאני באמת אני אולי נראה "מגניב" אבל מבפנים אני יודע שאני חנון שלומד ופשוט אוהב להיות עם החבר'ה וזה הכל, עם זאת אני כן אבל הייתי רוצה לדבר עם בנות כמו שאני מדבר עם בנים אני לא יודע למה אני ככה