בחירות פוליטיקה ומפלגות

מצביעים למפלגות ולכל מפלגה יש יו"ר לדוגמא ביבי הוא היו"ר של הליכוד ובן גביר הוא היו"ר של עוצמה יהודית
כל אחד מצביע למפלגה אחת וכמות הקולות של כל מי שהצביע מחולקת ל120 מנדטים שכל מנדט מייצג אדם אחד שיהיה בכנסת (לדוגמא אם מפלגה השיגה 10 אחוז מהקולות יהיו לה 12 מנדטים כלומר 12 חברי כנסת מהמפלגה) אם למפלגה יש מתחת 4 מנדטים היא לא עוברת את אחוז החסימה ואף אחד מהמפלגה לא יהיה בכנסת

בישראל, בשונה ממדינות כמו ארצות הברית, אנחנו לא מצביעים בבחירות ישירות לאדם מסוים כדי שיהיה ראש הממשלה, אלא אנחנו מצביעים למפלגה. הליכוד היא מפלגה, ובנימין נתניהו הוא היו"ר (המנהיג) שלה. כשאנשים מצביעים בפתק "מחל", הם למעשה מצביעים למפלגת הליכוד ולרשימת חברי הכנסת שלה, שנתניהו עומד בראשה.
בבחירות לכנסת יש 120 מושבים. כדי שמפלגה תיכנס בכלל לכנסת ותקבל ייצוג, היא חייבת לקבל אחוז מינימלי מסוים מסך הקולות של כל המצביעים בארץ (כיום זה עומד על 3.25%, שזה שווה ערך לבערך ארבעה חברי כנסת). אם מפלגה לא עוברת את אחוז החסימה הזה, הקולות שלה נזרקים לפח והיא לא נכנסת לכנסת בכלל. הרעיון מאחורי אחוז החסימה הוא למנוע מצב שבו עשרות מפלגות זעירות של אדם אחד או שניים יציפו את הכנסת ויגבירו את הבלגן.
לאחר הבחירות, 120 חברי הכנסת שנבחרו מתחלקים לפי המפלגות שלהם. כדי להקים ממשלה ולהנהיג את המדינה, צריך תמיכה של רוב חברי הכנסת כלומר לפחות 61 חברי כנסת מתוך ה-120. מכיוון שאף מפלגה בישראל מעולם לא קיבלה 61 מנדטים לבדה, המפלגות חייבות לאחד כוחות ולשתף פעולה. נשיא המדינה מטיל על ראש המפלגה שיש לו את הסיכוי הגבוה ביותר לגבש הצעת חוקה ושותפות (בדרך כלל ראש המפלגה הגדולה ביותר, כמו נתניהו) למצוא שותפים.
בן גביר הוא מנהיג מפלגת "עוצמה יהודית". בבחירות, אזרחים שהאמינו בדרך שלו הצביעו למפלגה שלו כדי להכניס אותה לכנסת. לאחר הבחירות, נתניהו (כראש המפלגה הגדולה שהרכיבה את הקואליציה) היה צריך את חברי הכנסת של בן גביר כדי להגיע לרוב של 61 חברי כנסת. כדי שבן גביר והמפלגה שלו יסכימו להצטרף לממשלה של נתניהו ולתמוך בה, הם עשו משא ומתן פוליטי, ובמסגרתו הוחלט שבן גביר יקבל תפקיד בכיר בממשלה שר (כיום השר לביטחון לאומי, כשבנושאי ביטחון כלליים עוסק שר הביטחון).
הכנסת היא הפרלמנט של ישראל שמחוקק חוקים, והממשלה היא הגוף המבצע שמנהל את המדינה. הממשלה נולדת מתוך הכנסת, ולכן כשאת מצביעה למפלגה קטנה או בינונית, את לא מצביעה לה כדי שראש המפלגה שלה יהיה ראש ממשלה, אלא כדי שיהיה לו כוח פוליטי, חברי כנסת, ואפשרות להיות שר בממשלה שתקום ולהשפיע על המדיניות מקרוב.

ישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית
את לא בוחרת מנהיג, את בוחרת מפלגה שיש לה מנהיג מסוים ושהיא מציגה סט עקרונות וערכים דומה לשלך
ניתן לדוגמה את הדמוקרטים, היושב ראש הוא יאיר גולן והיא תומכת בהפרדת דת ממדינה, הפוך משס למשל
הציונות הדתית של סמוטריץ' תומכת במגזר ההתנחלויות, רע"ם תומכת במגזר הערבי-בדואי, הליכוד במגזר המזרחי (למרות שיש כל כך מחלוקת, אבל בעיני רבים זה מה שזה מייצג) וכן הלאה. המפלגות מייצגות את סט הערכים שאת מאמינה בהן. זה לגבי מפלגות.
לגבי שרים, אפשר להצביע להם אם הם עדיין עומדים כראשי מפלגה במפלגות שמתמודדות בבחירות לכנסת ישראל. אין בישראל הגבלת קדנציות לא לראש הממשלה וגם לא לחברי הכנסת. גם אם הם מתמודדים שוב ושוב במשבצות דומות או שהם כבר מחזיקים בתפקידי מפתח. העם לכאורה צפוי להפיל אותם כשהם מפשלים.
לגבי אחוז החסימה, הוא עומד על 3.25%, זאת אומרת שאם מפלגה מקבלת פחות מ-3.25% מסה"כ הקולות שנצברו בבחירות לכלל המפלגות, היא לא תקבל מנדטים בכלל והמינימום היא 4 מנדטים. כמו שציינו כאן לפני, המנדטים שכלל המפלגות בכנסת יכולות לקבל יחדיו בכל מצב נתון הוא 120 וקולות אחוז החסימה משתנות בהתאם לכמות המצביעים שמממשים את זכותם להצביע בבחירות.
איך כל הדבר הזה עובד? כמו שציינתי בהתחלה, זו היא דמוקרטיה פרלמנטרית, מערכת שרוב רובה בוססה בממלכה המאוחדת וקולוניות לשעבר של הממלכה המאוחדת עדיין מאמצות את המערכת הזאת.

^ ההתנחלויות זה לא מגזר
מדובר בציונות דתית שחלקים גדולים ממנה רוצים לנחול את נחלת אבותיהם

הכוונה שלי היא שמגזר הציונות הדתית שמצביע למפלגתו של סמוטריץ' ברוב רובו מקדם את ההתנחלויות. לא נראה לי שמישהו יתווכח על העובדה הזאת. אתה יכול להחליף את המילה מגזר באינטרס, בכל מקרה הכוונה שלי נשארת על קנה.

יש גם ציונות דתית שגרים במרכז וחשוב להם ההתיישבות אז הם מצביעים סמוטריץ'
כל הסביבה והמשפחה שלי למשל

נו אז אתה מוכיח את הנקודה שלי, לא?