מרגיש מוזר אחרי הטירונות

זה פה סתם לפרוק, אני לא מחפש יעוץ או משהו כזה

אתמול סיימתי טירונות 02 שהייתה יחסית קצרה (קצת יותר משבועיים) ובאמת סהכ הייתה לי חוויה טובה כשהייתי שם. אני אקדמיזטור כלומר התחלתי תואר ראשון בתיכון וסיימתי אותו לפני הצבא קצת לפני חודש, ויצא שהכניסו אותי לטירונות עם רק עתודאים. כל העתודאים שהיו איתי במחלקה כבר הכירו אחד את השני או לפחות הכירו קבוצה יחסית גדולה מהם מהלימודים שלהם בשנה האחרונה בתואר, ואני הייתי בערך היחיד שהגיע לשם בלי להכיר אנשים. וזאת הייתה בעייה בשבילי כי באופן כללי קצת קשה לי להתחבר עם אנשים חדשים ועוד יותר קשה לי להשתלב בקבוצות חברים שכבר קיימות, וגם מהבית אין לי הרבה אנשים שאני יכול עכשיו לדבר איתם חופשי
לקראת הסוף כבר הצלחתי יותר להיפתח ולדבר עם כמה מהם אבל זה גם הרגיש לי חצי נכון כאילו אנחנו לא באמת חברים עכשיו, ואני חושב שאם היינו בטירונות לעוד איזה שבוע זה היה יכול להשתפר. זה לא שהייתי לגמרי לבד שם אלא קצת יותר מרוחק מהשאר, כי כן ניסו להתחיל לדבר איתי אבל אני לא יודע למה רוב הזמן השיחות שהיו לי היו יחסית קרות ונראה לי שזה די מה שגרם לאנשים לא להתקרב אליי יותר מידי. חוץ מאלה היו כמה אנשים שכן היה לי מאוד נחמד איתם והעברתי איתם חלק מהזמן
אתמול נגמרה הטירונות ואני מרגיש מבואס שלא ניצלתי אותה עד הסוף ושלא הייתי יותר עם האנשים שם שבאמת היו אחלה ושאולי הייתי יכול לצאת משם עם כמה חברים להמשך אם היינו שם לזמן יותר ארוך. וגם כשכולם נפרדו מכולם אתמול זה לא הרגיש לי שמישהו מהם יתגעגע אליי או משהו או ירצה לפחות לשמור איתי על קשר ומאז התחילה לי תחושה שהייתי נספח אליהם כל השבועיים האלה, ושהם עכשיו ימשיכו בתואר שלהם שהם כבר מגובשים ואני הייתי רק חלק זניח בדרך שלהם
זה גם מרגיש לי מיותר לכתוב לאלה שיותר התחברתי אליהם ואולי לקבוע להיפגש או משהו, כאילו כי הם גם גרים יחסית מאוד רחוק ממני ואני לא חושב שאנחנו התקרבנו מספיק בשביל זה, וגם כי עכשיו הם ממשיכים לעוד כמה שנים של תואר ואני לקורס של הצבא לקראת התפקיד וזה אולי יהיה פחות מתאים. וגם אם כן רציתי להגיד להם שנשמור על קשר הם לא היו כל כך מרוכזים בי בשביל זה

אולי זה סתם נפילת מתח שיש לי אחרי הטירונות או סתם תחושת החמצה אבל זה מרגיש מוזר ולא נחמד כרגע :(