עוד 5 שעות נגמר לי היום הולדת, ואני עצובה, למרות שעשו לי מסיבת הפתעה והכל אבל אני עצובה לא יודעת למה?

אולי כי ציפית שיהיה משהו קצת יותר גדול/ קטן? או שלא הגיע מישהו/י שרצית שיחגוג איתך...

למה את עצובה?.
תסביריי

אולי כי עוד מעט נגמרת לך היום הולדת..

חח כן גם אני ככה כל יום הולדת.. כי ביום הזה את מרגישה מיוחדת ואז את חוזרת להיות נורמאלית כמו כולם ביום אחרי

כן.. גם אני מרגישה ככה תמיד כשיש לי יומולדת..
מזל טוב!

אני מבינה למה את עצובה, אולי בגלל שלא כתבו לך הרבה בקיר, אני כל הזמן לפני שיש לי יומולדת חושבת מה יכתבו לי? אם יכתבו לי קצת... ואיך יחגגו לי? ואז שנגמר אני עצובה יותר... והרבה הרבה מזל טוב וחג שמח:) ♥

היי, אני יודעת שזה באיחור אבל קודם כל מזל טוב ♥
את רוצה לשמוע על חווית יום הולדת יותר גרועה משלך?
אז ככה: הייתי בטיול של המשצים (זה סוג של תנועת נוער), ב12 בלילה שלושה משצים שהיו בשמירה שרו לי בשקט היום יום הולדת והביאו לי נר דולק בשביל שאני אכבה אותו.
למחרת, היה לנו טיול עד אחרי הצהריים. בבוקר כשניסיתי לשים שרשרת שסבתא שלי קנתה לי ליום הולדת 14 (אותה היומולדת שאני מדברת עליה), חברה באה וניסתה לעזור לי אבל שברה בטעות את השרשרת. אני לא מדברת של שרשרת של הכל בדולר אלא על שרשרת אמיתית מכסף שעלתה בסביבות 700 שקל.
אחר כך נאבדו לי חלק מהמקלות של האוהל, והתחלתי לבכות כמו תינוקת, כשזה שאני מחבבת רואה אותי וצוחק. בסוף הייתי צריכה לקפל לבד את האוהל ולריב עם חברות שלי שלא באו לעזור.
כשהגענו בחזרה הביתה, אמא שלי באה עם בלון הליום ועוגה לכולם, זה היה השיא של היום הולדת.
אחר כך חזרתי הביתה.
ההורים שלי לא התייחסו ליום ההולדת כיום מיוחד וכעסו עלי כי לא סידרתי את החדר וכל מיני שטויות כאלה.
כל החברים שלי היו סחוטים מהטיול, ולא רק שהם לא עשו לי כלום ליום ההולדת (זה היה אפילו יום שישי), הם אפילו לא כתבו לי על הקיר מזל טוב. וגם ביום שבת לא עשו לי כלום.
אחר כך רבתי עם החברות שלי.
כל הסוף שבוע הייתי סגורה בחדר ובכיתי.
לא נעים במיוחד אה?