תשובה אחת
נקודותיים מציין פתיחה של רשימה, לדוגמה:
קנדה מורכבת ממספר פרובינציות: קולומביה הבריטית, אונטריו...
וגם לפני מתן הסבר, לדוגמה:
השימוש בשורה לעיל אחרי המילה "דוגמה".
בשירה העברית העתיקה נעשה שימוש בנקודתיים לציון סוף שורה.
בספרות התורנית מציינים בנקודה אחת את צד א' של הדף בגמרא ובנקודתיים את צד ב' של הדף. לדוגמה:
מסכת פסחים ג:
משמעו – עמוד ב' של דף ג' במסכת פסחים.
בספרי תנ"ך משתמשים בנקודתיים במקום בנקודה על מנת לסמן סוף פסוק.
מירכאות מסמל דיבור ישיר/ציטוט/שימוש חריג במילה/שמות (של ארגונים ומקומות) וכדומה.
ולסוגריים אני מוסיפה קישור בויקיפדיה.
קנדה מורכבת ממספר פרובינציות: קולומביה הבריטית, אונטריו...
וגם לפני מתן הסבר, לדוגמה:
השימוש בשורה לעיל אחרי המילה "דוגמה".
בשירה העברית העתיקה נעשה שימוש בנקודתיים לציון סוף שורה.
בספרות התורנית מציינים בנקודה אחת את צד א' של הדף בגמרא ובנקודתיים את צד ב' של הדף. לדוגמה:
מסכת פסחים ג:
משמעו – עמוד ב' של דף ג' במסכת פסחים.
בספרי תנ"ך משתמשים בנקודתיים במקום בנקודה על מנת לסמן סוף פסוק.
מירכאות מסמל דיבור ישיר/ציטוט/שימוש חריג במילה/שמות (של ארגונים ומקומות) וכדומה.
ולסוגריים אני מוסיפה קישור בויקיפדיה.
קישורים מצורפים:
באותו הנושא: