איך אתה יודע אם אתה מדחיק דברים? זה אמור להיות בתת מודע, לא?

להדחיק: לא לתת מקום לדברים שמפריעים לך.
זה לא בתת מודע זה בחירה של האדם לא להתייחס לזה
כמובן שבד"כ אדם שמדחיק משהו באיזשהו שלב זה יתפרץ לכן כדאי קודם להחליט שעושים עבודה של מודעות עצמית-
אם אתה מרגיש שיש לך משהו שאתה מדחיק:
יש עצה שעזרה לי: אם קשה לך להתמודד עם הדבר שמפריע תדמיין שאתה ניגש לדבר הזה תגיד לו-אני רואה אותך ומקבל אותך.
כרגע אני לא פנוי להתמודד איתך אני שם אותך בצד ואני אגש אליך אח"כ.
וכשתרגיש שאתה מסוגל לגשת אליו תקבל אותו ומתוך רוגע תנסה לחשוב למה זה מפריע לך
ומה יכול לעזור לך.
מקווה שעזרתי

אם אתה מדבר על חרדתיים אז אני אומר לך שחרדה היא דבר שאתה מודע ולא מודע כי חוסר בטחון ודימוי עצמי זה משהו שאתה מודע אבל לא מבין שאתה ב"המנעות"-זה המושג.
נמנע להתעמת עם החרדה. אתה לא מודע שלחוסר ביטחון או להתנהגות שלך יש שם שנקרא חרדה.. אתה רק יודע שיש מצב מסויים שגורם לך ללחץ והלחץ אומר לך סכנה תברח-למה זה קורה אין לך מושג. וזה תת מודע. (לאנשים לא חרדתיים יש לחץ טבעי שהוא נורמלי. לחץ זה תגובה לסכנה. שחרדתי מדבר רגיל משהו מדליק לו טריגר להפעלת הבריחה הזו וזה מקורו בילדות שתפסת אירוע כשלילי והוא למעשה חיובי). אבל אתה חושב מחשבות שליליות. המחשבות השליליות זה מחשבות לא הגיונית ללא חרדתי אבל מטרידות חרדתי.
אי התעמתות עם החרדה מביאה את עצמך לפיצוץ עצמי וללופ אינסופי של מחשבות שעלולות לחרפן אם זה לא מטופל. אני מטופל בcbt
מקווה שהבהרתי את הנקודה, מדבר מניסיון

שואל השאלה:
לא הבנתי את התגובה השנייה...

אנסה להסביר בצורה ברורה.
אני חרדתי בנושא מסויים.
אדם חרדתי לא יודע שהוא חרדתי הוא עושה פעולה מסויימת אותה הוא לא יודע לפרש.
למשל אחד שיש לו ביישנות לדבר עם נשים הוא חרדתי מנשים, במה מתאפיין החרדה הזו יש לו חוסר בטחון ודימוי עצמי נמוך. הוא יחשוב מחשבות שליליות שאין להם בסיס-אני מכוער? מי תרצה אותי? מה יש לי לתת? והוא מאמין בזה. הוא גם ימנע לצאת איתם כי יש לו רתיעה מזה. הוא ידחיק שיש לו בעיה. וימנע להתמודד מול החרדה. כי אם הוא ירצה להתמודד איתה הוא נכנס למצב שנקרא לחץ/סטרס שמתבטא בדופק גבוה, לחץ בחזה מתח-שאומר לו תברח כי זה סכנה ואז הוא לא יתמודד.
הלחץ הזה שמקורו אצל אדם "רגיל" מצב טבעי של בריחה מסכנה. אצל חרדתי הצעה לדייט יהדוף אותה בלי מחשבה-הו ירצה אבל יהדוף-זה תת מודע וזה לחרדתי טבעי ולכן הוא לא יודע שזה בעיה.
מה קורה בהמשך-ככל שתמנע מלהתעמת עם החרדה הזו אתה מתבגר ואז אתה מבין שמשהו מוזר בך.. ואז יום אחד נופלת מחשבה שאתה מבין את הבעיה אבל זה כבר בא כמשבר כי ההתמודדות קשה... לראשונה מה שחווית 5 דק' של פחד הופך ליום יומי ולכן טיפול יעיל נקרא טיפול קוגנטיבי התהגותי
חרדה היא בעיית התנהגות ומחשבה. הטיפול משנה דפוס חשיבה מחוסר הגיון להגיון הוא לא חופר מה הסיבה לזה אבל במקביל אתה מתעמת בהדרגה.. אז לגבי דייטים אתה מתחיל להרשם לאתרי הכרויות, ביום הבא רושם משהו, ביום השלישי שם תמונה... כל שלב לחרדתי הוא קשה כי זה ממש מעמסה נפשית... ככה עד חזרה על אותה פעולה שמראה לך שהשד לא נורא.

התכוונתי להדחקות באופן כללי אבל גם אדם עם חרדות שלא נותן לזה מקום הוא בעצם מדחיק את זה..
אמרת שלחוסר ביטחון יש שם שנקרא חרדה-אני חושבת שזה שתי דברים שונים אבל לפעמים חרדה מלווה חוסר ביטחון
אני מסכימה איתך שחרדה בהחלט יכול לנבוע מחוויות שלליות שאדם חווה בילדות וזה נצרב לו בתת מודע ובעקבות זה הוא מפתח דפוסי התנהגות שקשה מאוד לשנות ובמצבים קשים הוא גם מאבד קשר מסויים למציאות ומפחד מדברים לא הגיוניים.
וכאן נכנסים אנשי מקצוע שהם יכולים לעזור לאדם לגלות את החוויות שהשאירו בו צלקות ולעזור לו כמה שאפשר כדי לרפא אותם.

תמר אני מדבר מניסיון:-) אני הוא החרדתי חסר הבטחון עם הדימוי הנמוך שמטופל חחח אז אני אומר איך מרגיש חרדתי..
לא יודע מה כוונת השואל... ואני מטופל ב cbt

אני לא פסיכולוג

אם יש מחשבה מסוימת שאתה מפחד לחשוב עליה. או לא מסוגל להתמודד איתה. ומריץ אותה 'הלאה' מהר בראש. ואז עובר למחשבה אחרת בנושא שלא שייכת למחשבה הקודמת שמטרידה. אבל אתה עדיין מרגיש את המועקה של המחשבה הקודמת. אז כנראה שזאת הדחקה.

בגדול!? הדחקה היא דבר לא טבעי. אתה גורם למוח שלך להכנס לתהליכים לא טבעיים. שמפרישים אצלך חומרים שגורמים לך לראות את החיים בצורה לא נכונה שמשבשת לך את ההגיון במחשבה.

אם קיימות בך מחשבות טורדניות שחוזרות. כנראה שהמוח מסמן לך שמשהו אצלך בראש מציק ומפריע לך להמשיך בחיים. תטפל בזה. או פשוט תעצום עיניים. ותנסה להתרכז במחשה שמציקה כמה שיותר. תמצא לה פתרון. ותעביר אותה הלאה לאט.. אבל בטוח!

תדאג להתמודד עם כל מצב בחיים, אם לא תצליח לבד, אז בעצתו של אדם אחר.
הדחקה היא חוסר התמודדות עם המציאות.