2 תשובות
הי
אני חושב שיש סיבות נהדרות לחיות גם במצבים מחרידים, אבל איני יכול להתחבר ללב שלך ולראש שלך כי איני מכיר אותך מספיק.
התוכל לספר על חייך עד כאן ועל מה שהוביל אותך לחשוב על מוות
אנא עשה זאת בתגובה לשאלתך כאילו היית משיב.
זה יכול לעזור לי ולאחרים להתחבר ללב שלך ולראש שלך.
אני מתחייב לחזור אח"כ לעיין ולהגיב אליך בפרטי או בתשובה נוספת איך שתבחר.
אם לא תחזור תוך 48 שעות, אבין שאינך רוצה את הצעתי.
בהצלחה
שוקי וייס- יועץ משפחתי
פרט, זוגיות, הורות
אני חושב שיש סיבות נהדרות לחיות גם במצבים מחרידים, אבל איני יכול להתחבר ללב שלך ולראש שלך כי איני מכיר אותך מספיק.
התוכל לספר על חייך עד כאן ועל מה שהוביל אותך לחשוב על מוות
אנא עשה זאת בתגובה לשאלתך כאילו היית משיב.
זה יכול לעזור לי ולאחרים להתחבר ללב שלך ולראש שלך.
אני מתחייב לחזור אח"כ לעיין ולהגיב אליך בפרטי או בתשובה נוספת איך שתבחר.
אם לא תחזור תוך 48 שעות, אבין שאינך רוצה את הצעתי.
בהצלחה
שוקי וייס- יועץ משפחתי
פרט, זוגיות, הורות
הי..
אני מבין מהשאלה שלך שאת מרגישה אובדן מאד גדול - שאיבדת את הרצון לחיות, שאת מרגישה אולי עייפה כבר, אדישה לכל מה שיש לחיים להציע. ואני יודע כמה זה חסר תועלת במצב כזה להתחיל להגיד לך שהחיים יפים - כי בשבילך הם לא יפים, הם הפכו לעול, נטל, ופשוט אין לך כוח יותר בשבילם..
אבל נשמע שהאובדן הזה כואב לך.. שאת אולי מתגעגעת למה שאבד, ורוצה לחזור לרצות לחיות.. פשוט - אחרת, אני מניח שלא היית כותבת את השאלה, מבקשת מאיתנו לנסות להגיד לך מה לעשות.. או שאולי את שואלת את זה כי את מרגישה שהמסקנה היחידה מההרגשה שלך היא שאת צריכה להתאבד, ואת פוחדת שאולי זו טעות..? אני לא יכול לגמרי לדעת.. אני רק יכול לשער שלמרות היאוש והריקנות נשאר בך גם צד שנאחז בחיים, שאולי מתגעגע אליהם.. ולכן אני מרגיש ומאמין שיש סיכוי להפיח מחדש אש בגחלת שכמעט וכבתה בך..
אני עצמי לא איש טיפול או משהו כזה, אני מתנדב של אתר סה"ר. ורציתי להציע לך אולי לנסות לבוא אלינו לצ'ט שלנו בערב, בין תשע לחצות, לספר לנו קצת יותר על מה שאבד לך, על ההתלבטויות והשאלות שעולות אצלך עכשיו.. נרצה קודם כל להיות איתך, להקשיב, להבין.. ואולי יחד נוכל לחשוב לאן תוכלי לפנות לעזרה..
שלך
מתנדב סה"ר
אני מבין מהשאלה שלך שאת מרגישה אובדן מאד גדול - שאיבדת את הרצון לחיות, שאת מרגישה אולי עייפה כבר, אדישה לכל מה שיש לחיים להציע. ואני יודע כמה זה חסר תועלת במצב כזה להתחיל להגיד לך שהחיים יפים - כי בשבילך הם לא יפים, הם הפכו לעול, נטל, ופשוט אין לך כוח יותר בשבילם..
אבל נשמע שהאובדן הזה כואב לך.. שאת אולי מתגעגעת למה שאבד, ורוצה לחזור לרצות לחיות.. פשוט - אחרת, אני מניח שלא היית כותבת את השאלה, מבקשת מאיתנו לנסות להגיד לך מה לעשות.. או שאולי את שואלת את זה כי את מרגישה שהמסקנה היחידה מההרגשה שלך היא שאת צריכה להתאבד, ואת פוחדת שאולי זו טעות..? אני לא יכול לגמרי לדעת.. אני רק יכול לשער שלמרות היאוש והריקנות נשאר בך גם צד שנאחז בחיים, שאולי מתגעגע אליהם.. ולכן אני מרגיש ומאמין שיש סיכוי להפיח מחדש אש בגחלת שכמעט וכבתה בך..
אני עצמי לא איש טיפול או משהו כזה, אני מתנדב של אתר סה"ר. ורציתי להציע לך אולי לנסות לבוא אלינו לצ'ט שלנו בערב, בין תשע לחצות, לספר לנו קצת יותר על מה שאבד לך, על ההתלבטויות והשאלות שעולות אצלך עכשיו.. נרצה קודם כל להיות איתך, להקשיב, להבין.. ואולי יחד נוכל לחשוב לאן תוכלי לפנות לעזרה..
שלך
מתנדב סה"ר
קישורים מצורפים:
באותו הנושא: