2 תשובות
נהוג לכנות את הדיבור הישיר: "דברים בשם אומרם". הדיבור הישיר בא בסוף משפט ולעתים אף בראשו. כשהוא בא בסוף המשפט, מסמנים נקודתיים לפני הציטוט, והציטוט עצמו נמצא בין מירכאות:



הסטודנטים הודיעו: "ממחר נשבית את כל הלימודים באוניברסיטאות".

לעתים נשמטות המירכאות, בעיקר בכותרות בעיתונים:



כשהדיבור הישיר בא בראש המשפט, הוא מפוסק במירכאות בתחילתו ובסופו, ולאחריו יבוא פסיק:

"ממחר נשבית את כל הלימודים באוניברסיטאות", הודיעו הסטודנטים.



הדיבור העקיף הוא דיבור הנמסר ע"י המוען במשפט. נהוג לכנות את הדיבור העקיף: "דברים בשם מוסרם". דיבור עקיף בא רק בסוף המשפט ולפניו יש מילת שעבוד:



הסטודנטים הודיעו שממחר הם ישביתו את כל הלימודים באוניברסיטאות.





דיבור עקיף

דיבור ישיר


---

מפוסק בנקודתיים לפניו ובמירכאות בתחילתו ובסופו.


פותח במילת שעבוד.

---


בא רק בסוף משפט.

בא בסוף משפט ולעתים אף בראשו.






הדיבור הישיר והדיבור העקיף באים במשפט המורכב והם מהווים את הפסוקית.



לפסוקיות הדיבור הישיר ארבעה תפקידים תחביריים: מושא, נושא, נשוא,

לוואי (או תמורה



(לכן מיקמנו את הפרק הזה ליד הפרקים הדנים בפסוקיות אלה) התפקיד הנפוץ ביותר הוא פסוקית מושא.



דוגמות:

פסוקית מושא

החזאי הודיע: "מחר ייתכן שלג בירושלים."

פסוקית נושא

אתמול נתבשרנו: "מחר ייתכן שלג בירושלים".

פסוקית נשוא

קריאת השמחה של שחקני הנבחרת הייתה: "עלִינו לגמר!".

פסוקית לוואי

הכרזת הנבחרת: "עלִינו לגמר!" נשמעה ברחבי אולם הספורט.




בוודאי שמתם לב למילים הצבועות באדום: הודיע, נתבשרנו, קריאת, הכרזת. אלה הם פועלי הבאה (=פועלי אמירה).
פועלי ההבעה (=פועלי האמירה) הניטרליים הם נטולי צבע ורגש, ותפקידם 'להודיע'
על דיבור ישיר קרב ובא: אמר/ הודיע/ ציין/ מסר/ הכריז/ הסביר/ הבהיר/ דיווח וכו'
לעתים נמצא פעלים טעונים יותר המביעים את תחושת הדובר
(טען/הכחיש/זעם/ כעס/ הפטיר/רטן/דרש וכו')

בכותרות בעיתונים לרוב הפעלים מושמטים, ובחלק העיקרי נותר רק האומר

דוגמה -

שר האוצר: "מחירי הדלק יועלו בקרוב". (הנושא נדון בהרחבה ביחידה

" יש עם מי לדבר, יש על מה לדבר")



הערה לשאלון ב':

. במקרא משתמשים במילים דוגמת לאמֹר ו-כה לפתיחת דיבור ישיר: וידבר ה' אל

משה לאמֹר שמעתי... (שמות, ט"ז 11), כה אמר ה' השמים... (ישעיהו, ס"ו 1



בעברית הדבורה

(כשמציינים את החלק העיקרי) כמעט שאין משתמשים בדיבור ישיר פרט לציטוטים אחרי הפועל "אמר": "אז הוא אמר לי... אמרתי לו:.. והוא אמר

. לי... אז אמרתי לו

לעתים משתמשים בהסגר כתחליף לחלק העיקרי במשפט שיש בו דיבור

לדעת,... לפי דברי,... ועוד. ישיר או עקיף: במקום "השר טען ש... " - לטענת השר,...

בעקבות המרה כזאת משתנה המשפט המורכב למשפט פשוט (בתנאי שאין בו פסוקיות

אחרות או איברים בהמשך)



הידעתם?

דיבור ישיר משמש לעתים כפתרון של דו-משמעות.

(העשרה למורים: עיינו במאמרה של רונית גדיש: "דו משמעות בהוראת תחביר ושחבור" )

1. המפקד סיפר לחייל שהוא נבחר לביצוע המשימה. (שתי אפשרויות להבין ולשחבר: המפקד סיפר לחייל: " נבחרתי..." או " המפקד הודיע לחייל: נבחרת...")

2. במשפט העיד הפושע שלא השתתף בשוד. ( השחבור לפסוקית מושא בלבד: במשפט העיד הפושע: " לא השתתפתי בשוד")

3. האב שאל את בנו אם יש לו חום. (האב שאל את בנו:"האם יש לי חום?" או "האם יש לך חום?)

יתרונות השימוש בדיבור הישיר:

בכותרות - מסקרן יותר ובעל עצמה

בכתבות - מגוון ומוסיף אמינות



תרגילים

1. היכנסו לכתובת הבאה:

(היחידה בהקשר: "יש עם מי לדבר, יש על מה לדבר"), קראו סעיף ב' וענו על שאלה 1.

2. תרגילי שחבור (=המרה)

שימו לב: קיימות דרכים אחדות של המרה מדיבור ישיר לדיבור עקיף:

1. דיבור ישיר - דיבור עקיף

. אני עייף", אמר הבן לאמו. דיבור עקיף: הבן אמר לאמו שהוא עייף" דיבור ישיר:

. חלק עיקרי במורכב - הסגר במשפט פשוט 2

הדיבור הישיר הוא דיבור שמובא כפי שהוא נאמר ממי שאמר אותו.
למשל: התלמידים אמרו: מחר כולנו לא באים ללימודים

דיבור עקיף הוא הוא דיבור שאומר המוען במשפט
למשל: הילדים אמרו שמחר כולם לא יבואו ללימודים