2 תשובות
נהוג לכנות את הדיבור הישיר: "דברים בשם אומרם". הדיבור הישיר בא בסוף משפט ולעתים אף בראשו. כשהוא בא בסוף המשפט, מסמנים נקודתיים לפני הציטוט, והציטוט עצמו נמצא בין מירכאות:
הסטודנטים הודיעו: "ממחר נשבית את כל הלימודים באוניברסיטאות".
לעתים נשמטות המירכאות, בעיקר בכותרות בעיתונים:
כשהדיבור הישיר בא בראש המשפט, הוא מפוסק במירכאות בתחילתו ובסופו, ולאחריו יבוא פסיק:
"ממחר נשבית את כל הלימודים באוניברסיטאות", הודיעו הסטודנטים.
הדיבור העקיף הוא דיבור הנמסר ע"י המוען במשפט. נהוג לכנות את הדיבור העקיף: "דברים בשם מוסרם". דיבור עקיף בא רק בסוף המשפט ולפניו יש מילת שעבוד:
הסטודנטים הודיעו שממחר הם ישביתו את כל הלימודים באוניברסיטאות.
דיבור עקיף
דיבור ישיר
---
מפוסק בנקודתיים לפניו ובמירכאות בתחילתו ובסופו.
פותח במילת שעבוד.
---
בא רק בסוף משפט.
בא בסוף משפט ולעתים אף בראשו.
הדיבור הישיר והדיבור העקיף באים במשפט המורכב והם מהווים את הפסוקית.
לפסוקיות הדיבור הישיר ארבעה תפקידים תחביריים: מושא, נושא, נשוא,
לוואי (או תמורה
(לכן מיקמנו את הפרק הזה ליד הפרקים הדנים בפסוקיות אלה) התפקיד הנפוץ ביותר הוא פסוקית מושא.
דוגמות:
פסוקית מושא
החזאי הודיע: "מחר ייתכן שלג בירושלים."
פסוקית נושא
אתמול נתבשרנו: "מחר ייתכן שלג בירושלים".
פסוקית נשוא
קריאת השמחה של שחקני הנבחרת הייתה: "עלִינו לגמר!".
פסוקית לוואי
הכרזת הנבחרת: "עלִינו לגמר!" נשמעה ברחבי אולם הספורט.
בוודאי שמתם לב למילים הצבועות באדום: הודיע, נתבשרנו, קריאת, הכרזת. אלה הם פועלי הבאה (=פועלי אמירה).
פועלי ההבעה (=פועלי האמירה) הניטרליים הם נטולי צבע ורגש, ותפקידם 'להודיע'
על דיבור ישיר קרב ובא: אמר/ הודיע/ ציין/ מסר/ הכריז/ הסביר/ הבהיר/ דיווח וכו'
לעתים נמצא פעלים טעונים יותר המביעים את תחושת הדובר
(טען/הכחיש/זעם/ כעס/ הפטיר/רטן/דרש וכו')
בכותרות בעיתונים לרוב הפעלים מושמטים, ובחלק העיקרי נותר רק האומר
דוגמה -
שר האוצר: "מחירי הדלק יועלו בקרוב". (הנושא נדון בהרחבה ביחידה
" יש עם מי לדבר, יש על מה לדבר")
הערה לשאלון ב':
. במקרא משתמשים במילים דוגמת לאמֹר ו-כה לפתיחת דיבור ישיר: וידבר ה' אל
משה לאמֹר שמעתי... (שמות, ט"ז 11), כה אמר ה' השמים... (ישעיהו, ס"ו 1
בעברית הדבורה
(כשמציינים את החלק העיקרי) כמעט שאין משתמשים בדיבור ישיר פרט לציטוטים אחרי הפועל "אמר": "אז הוא אמר לי... אמרתי לו:.. והוא אמר
. לי... אז אמרתי לו
לעתים משתמשים בהסגר כתחליף לחלק העיקרי במשפט שיש בו דיבור
לדעת,... לפי דברי,... ועוד. ישיר או עקיף: במקום "השר טען ש... " - לטענת השר,...
בעקבות המרה כזאת משתנה המשפט המורכב למשפט פשוט (בתנאי שאין בו פסוקיות
אחרות או איברים בהמשך)
הידעתם?
דיבור ישיר משמש לעתים כפתרון של דו-משמעות.
(העשרה למורים: עיינו במאמרה של רונית גדיש: "דו משמעות בהוראת תחביר ושחבור" )
1. המפקד סיפר לחייל שהוא נבחר לביצוע המשימה. (שתי אפשרויות להבין ולשחבר: המפקד סיפר לחייל: " נבחרתי..." או " המפקד הודיע לחייל: נבחרת...")
2. במשפט העיד הפושע שלא השתתף בשוד. ( השחבור לפסוקית מושא בלבד: במשפט העיד הפושע: " לא השתתפתי בשוד")
3. האב שאל את בנו אם יש לו חום. (האב שאל את בנו:"האם יש לי חום?" או "האם יש לך חום?)
יתרונות השימוש בדיבור הישיר:
בכותרות - מסקרן יותר ובעל עצמה
בכתבות - מגוון ומוסיף אמינות
תרגילים
1. היכנסו לכתובת הבאה:
(היחידה בהקשר: "יש עם מי לדבר, יש על מה לדבר"), קראו סעיף ב' וענו על שאלה 1.
2. תרגילי שחבור (=המרה)
שימו לב: קיימות דרכים אחדות של המרה מדיבור ישיר לדיבור עקיף:
1. דיבור ישיר - דיבור עקיף
. אני עייף", אמר הבן לאמו. דיבור עקיף: הבן אמר לאמו שהוא עייף" דיבור ישיר:
. חלק עיקרי במורכב - הסגר במשפט פשוט 2
הסטודנטים הודיעו: "ממחר נשבית את כל הלימודים באוניברסיטאות".
לעתים נשמטות המירכאות, בעיקר בכותרות בעיתונים:
כשהדיבור הישיר בא בראש המשפט, הוא מפוסק במירכאות בתחילתו ובסופו, ולאחריו יבוא פסיק:
"ממחר נשבית את כל הלימודים באוניברסיטאות", הודיעו הסטודנטים.
הדיבור העקיף הוא דיבור הנמסר ע"י המוען במשפט. נהוג לכנות את הדיבור העקיף: "דברים בשם מוסרם". דיבור עקיף בא רק בסוף המשפט ולפניו יש מילת שעבוד:
הסטודנטים הודיעו שממחר הם ישביתו את כל הלימודים באוניברסיטאות.
דיבור עקיף
דיבור ישיר
---
מפוסק בנקודתיים לפניו ובמירכאות בתחילתו ובסופו.
פותח במילת שעבוד.
---
בא רק בסוף משפט.
בא בסוף משפט ולעתים אף בראשו.
הדיבור הישיר והדיבור העקיף באים במשפט המורכב והם מהווים את הפסוקית.
לפסוקיות הדיבור הישיר ארבעה תפקידים תחביריים: מושא, נושא, נשוא,
לוואי (או תמורה
(לכן מיקמנו את הפרק הזה ליד הפרקים הדנים בפסוקיות אלה) התפקיד הנפוץ ביותר הוא פסוקית מושא.
דוגמות:
פסוקית מושא
החזאי הודיע: "מחר ייתכן שלג בירושלים."
פסוקית נושא
אתמול נתבשרנו: "מחר ייתכן שלג בירושלים".
פסוקית נשוא
קריאת השמחה של שחקני הנבחרת הייתה: "עלִינו לגמר!".
פסוקית לוואי
הכרזת הנבחרת: "עלִינו לגמר!" נשמעה ברחבי אולם הספורט.
בוודאי שמתם לב למילים הצבועות באדום: הודיע, נתבשרנו, קריאת, הכרזת. אלה הם פועלי הבאה (=פועלי אמירה).
פועלי ההבעה (=פועלי האמירה) הניטרליים הם נטולי צבע ורגש, ותפקידם 'להודיע'
על דיבור ישיר קרב ובא: אמר/ הודיע/ ציין/ מסר/ הכריז/ הסביר/ הבהיר/ דיווח וכו'
לעתים נמצא פעלים טעונים יותר המביעים את תחושת הדובר
(טען/הכחיש/זעם/ כעס/ הפטיר/רטן/דרש וכו')
בכותרות בעיתונים לרוב הפעלים מושמטים, ובחלק העיקרי נותר רק האומר
דוגמה -
שר האוצר: "מחירי הדלק יועלו בקרוב". (הנושא נדון בהרחבה ביחידה
" יש עם מי לדבר, יש על מה לדבר")
הערה לשאלון ב':
. במקרא משתמשים במילים דוגמת לאמֹר ו-כה לפתיחת דיבור ישיר: וידבר ה' אל
משה לאמֹר שמעתי... (שמות, ט"ז 11), כה אמר ה' השמים... (ישעיהו, ס"ו 1
בעברית הדבורה
(כשמציינים את החלק העיקרי) כמעט שאין משתמשים בדיבור ישיר פרט לציטוטים אחרי הפועל "אמר": "אז הוא אמר לי... אמרתי לו:.. והוא אמר
. לי... אז אמרתי לו
לעתים משתמשים בהסגר כתחליף לחלק העיקרי במשפט שיש בו דיבור
לדעת,... לפי דברי,... ועוד. ישיר או עקיף: במקום "השר טען ש... " - לטענת השר,...
בעקבות המרה כזאת משתנה המשפט המורכב למשפט פשוט (בתנאי שאין בו פסוקיות
אחרות או איברים בהמשך)
הידעתם?
דיבור ישיר משמש לעתים כפתרון של דו-משמעות.
(העשרה למורים: עיינו במאמרה של רונית גדיש: "דו משמעות בהוראת תחביר ושחבור" )
1. המפקד סיפר לחייל שהוא נבחר לביצוע המשימה. (שתי אפשרויות להבין ולשחבר: המפקד סיפר לחייל: " נבחרתי..." או " המפקד הודיע לחייל: נבחרת...")
2. במשפט העיד הפושע שלא השתתף בשוד. ( השחבור לפסוקית מושא בלבד: במשפט העיד הפושע: " לא השתתפתי בשוד")
3. האב שאל את בנו אם יש לו חום. (האב שאל את בנו:"האם יש לי חום?" או "האם יש לך חום?)
יתרונות השימוש בדיבור הישיר:
בכותרות - מסקרן יותר ובעל עצמה
בכתבות - מגוון ומוסיף אמינות
תרגילים
1. היכנסו לכתובת הבאה:
(היחידה בהקשר: "יש עם מי לדבר, יש על מה לדבר"), קראו סעיף ב' וענו על שאלה 1.
2. תרגילי שחבור (=המרה)
שימו לב: קיימות דרכים אחדות של המרה מדיבור ישיר לדיבור עקיף:
1. דיבור ישיר - דיבור עקיף
. אני עייף", אמר הבן לאמו. דיבור עקיף: הבן אמר לאמו שהוא עייף" דיבור ישיר:
. חלק עיקרי במורכב - הסגר במשפט פשוט 2
הדיבור הישיר הוא דיבור שמובא כפי שהוא נאמר ממי שאמר אותו.
למשל: התלמידים אמרו: מחר כולנו לא באים ללימודים
דיבור עקיף הוא הוא דיבור שאומר המוען במשפט
למשל: הילדים אמרו שמחר כולם לא יבואו ללימודים
♥
למשל: התלמידים אמרו: מחר כולנו לא באים ללימודים
דיבור עקיף הוא הוא דיבור שאומר המוען במשפט
למשל: הילדים אמרו שמחר כולם לא יבואו ללימודים
♥