למה יורד מבנים ממני כשהם מגלים שאנלא מאמינה בה'?

כי כנראה שהם מאמינים ב-ה' והם רוצים מישהי שכן מאמינה ב-ה' כמוהם^^

תלוי איזה בנים.
אם הם מאמינים, אז זה יכול קצת להוריד להם (או הרבה, תלוי עד כמה הם מאמינים)
אם הם לא, זה יכול גם להעלות להם.

אולי בגלל שהמדען חיים ציגלר זצ''ל אמר,
שמי שאינו מאמין במציאות הקב''ה-הוא ''מפגר מבחינה מדעית''?
למרות שנדמה להמון תועים, שאמונה בקב''ה הולכת יחד עם רפות שכל או פנאטיות, או הליכה אחר העדר, לא ככה זה באמת.
טובי המוחות, מרצים מדענים, פרופסורים נאורים, מודיעים שוב ושוב, ב'ריש גלי', שיש בורא לעולם, וכמובן שנוכחו בכך באופן שכלי, ולא רגשי, על סמך ממצאים ועדויות אין סוף, שנתקלו בהן במהלך עבודתם.
משום מה האמונה בקב''ה, הולכת במקביל עם גיל, יישוב דעת חוכמה ובגרות נפשית, כן למה בגרות נפשית? כי כשאדם מעוצב אופי, ובוגר בנפשו, שוב אינו משחק אותה ''גאוותן, יודע הכל''.. הוא מוריד את ראשו בפני גדולים ממנו, ושומע עוד חכמה, ומוסיף לעצמו השכלה ונאורות.
שלא כמו בגיל ההתבגרות, כשהנוער מחפש לבעוט במוסכמות ונוהר אחר הטרנדים, כמו העדפות מיניות מוטעות, כפירה, סיגול עצמי של דמויות כמו ''אימו'' וכיוב', שרובם ככולם, באים רק למלא חלל ריק ושממון.
אם יש בבנים שנתקלת, מעט הגיון ושכל ישר, הם רואים מולם, את מה שציינתי. ואם הם ריקים מכל תוכן יהודי, בכ'ז יש באמירה שלך אולי מן התרסה בעיניהם, מן אמירה בוטה וגאוותנית, שלא לצורך.
כדאי ללמוד קודם ''קצת'' יהדות, ואח''כ להחליט, אם את מוצאת את זה הגיוני מלא טעם כמו שהיא באמת, או ממהרת לקרוא לעצמך ''חסרת אמונה'' רק בגלל שזה ''אין'' ובלי לבדוק בכלל, במה את ''לא מאמינה''