3 תשובות
משום מה נורא קשה לי לדמיין את עצמי נשואה עם ילדים.-.
אני לא אתווכח עם בעלי מי עושה יותר בבית, אני אוהב אותו, אהיה נאמנה..
את הילדים אני אפנק ואדאג להם ובחיים לא אאחל להם משהו רע גם אם זה מתוך כעס, מה ששמעתי שהרבה הורים עושים וגם מכים
נישואים אזרחיים... לעבור מארץ לארץ, להיות מאוד גמישים, להנות מחברה טובה, לפגוש אנשים חדשים... רק אני והוא או היא (כן, אני בי), בלי ילדים. אולי איפה שהוא בין גיל 30 ל40 (נראה כבר אז) נרצה ילדים, אז כנראה (גם אם זה יהיה עם גבר) שנאמץ איזה ילד שכבר גדל קצת כי בגיל הזה לא נותנים ילדים קטנים וגם לא ממש (כלומר, ממש לא) בא לי ילדים קטנים.
וכמובן, דת, שום דת לא תהיה מעורבת בנישואים... אני לא אתחתן עם מישהו\י דתי\ה.
נכון, זה לא מה שכל ילדה קטנה חולמת עליו, זו לא המשפחה המושלמת והאידיאלית, אבל זו הפנטזיה שלי =) כל אחד והשריטות שלו ;)